בשבוע האחרון, דווח על מקרה מצער של אישה צעירה אשר נפטרה בדמי ימיה עקב אסתמה. מקרה זה מצטרף למקרים נוספים דומים אשר קרו בשנים האחרונות ובדרך כלל באנשים צעירים ובבני נוער, אשר בבסיסם אסתמה שאינה מאובחנת או אינה מטופלת כיאות. אמנם הסיכון לתמותה מאסתמה אינו גבוה אך הסיכון עולה ככל שהמחלה נמשכת.
אסתמה הנמשכת במתבגרים הינה גורם סיכון לאסתמה קשה יותר. לבני נוער בגיל ההתבגרות, למשל, הסיכון למות מאסתמה הינו פי 6 מאשר בגיל הילדות המוקדמת. קיימים מספר גורמים ומצבים המגבירים את הסיכון למוות מאסתמה כשהחשובים ביניהם הם מצד אחד חומרת האסתמה ומצד שני היעדר היענות וחסר מודעות עצמית המביאים להימנעות מטיפול מתאים. חומרת האסתמה אינה בהכרח אסתמה קשה מתמשכת אלא גם מצב בו רוב השנה אין אירועים של קוצר נשימה אך כשאלו קורים, למשל כתוצאה מחשיפה לגורם אלרגני בעונה מסוימת, ההתקפים הם קשים מאד. מניסיוננו במרכז רפואי העמק מצאנו, שרק מיעוט קטן ביותר מבין החולים שטופלו באופן נכון נזקקו לאשפוז, לעומתם אלה שנזקקו לאשפוז, היו חולים שלא טופלו כנדרש טרם אשפוזם.
כדי לאבחן ולטפל באסתמה נדרשים מספר דברים: הגישה האבחונית כוללת ביצוע תפקודי ריאות פשוטים כדי לקבוע את האבחנה וכדי לקבוע את חומרת המצב. מעקב אחר השינויים בתפקודי הריאות מאפשר מעקב יעיל אחר התגובה לטיפול. מומלץ שכל חולה עם אסתמה מתמשכת שבה קיימת הגבלה כלשהי בפעילות או בשינה וכל חולה עם רקע אלרגי כגון נזלת, עיטוש או קושי בנשימה דרך האף יעבור ברור אלרגי כדי לברר אפשרות של גורם אלרגי כגורם העלול לגרום ולהחמיר את האסתמה. 80% מחולי האסתמה סובלים גם מנזת ועד כ 30% מחולים עם נזלת סובלים מאסתמה.
קיים קשר הדוק, אפוא, בין המצבים אשר קושרים לאותו "צינור אוויר" ואשר לשניהם יש ברוב המקרים אם כי לא בכולם רקע אלרגי. הטיפול באסתמה מחייב טיפול גם בנזלת במידה וקיימת, ולהפך, כל חולה עם נזלת צריך לעבור הערכה לגבי קיום של אסתמה ולקבל טיפול בה בהתאם לצורך. הטיפולים תלויים בחומרת האסתמה ובתגובה לטיפול: אסתמה קלה לסירוגין ללא גורמי סיכון יכלה להיות מטופלת במרחיבי סימפונות לפי הצורך בלבד, אך כל אסתמה מתמשכת המוגדרת ככזו שבה יש אירועי קוצר נשימה יותר מפעמיים בשבוע במהלך היום וללא קשר למאמץ גופני או אירועי שיעול ו/או קוצר נשימה יותר מפעמים בחודש בלילה, צריכה להיות מטופלת בטיפול קבוע. טיפול כזה יכול להינתן על ידי השאפת תכשיר סטרואידלי לריאות עם או ללא מרחיבי סימפונות ארוכי טווח או על ידי כדורים מסוג סינוגליר. במקרה של חוסר תגובה ניתן וצריך לשלב בין הטיפולים ולהוסיף טיפולים נוספים. במקרה של אסתמה קשה ניתן כיום לטפל גם על ידי זריקת של נוגדנים. במקרה של אסתמה על רקע אלרגי המלווה בנזלת צריך לשקול טיפול חיסוני בזריקות לאלרגיה להפחתת הרגישות לגורם או הגורמים האלרגנים. טיפול זה הינו יעיל ויביא להפחתת התסמינים ולהקטנת הצורך בטיפול תרופתי.
לסיכום, אסתמה שאינה מאובחנת ואינה מטופלת עלולה להסתיים במוות לא צפוי ומיותר. האבחון קל בדרך כלל וקיימים טיפולים יעילים כדי לאפשר אורח חיים מלא ותקין תוך הקטנת הסיכון למצב המסכן חיים.
(*) הכותב הוא מנהל היחידה לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה, מרכז רפואי העמק יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית