השבוע פורסמה תקנה חדשה של מנהל התרופות האמריקאי המחייבת את חברות התרופות להוסיף אזהרה מודגשת לגבי השימוש הנכון במרחיבי סימפונות ארוכי טווח בשימוש באסתמה. אזהרה זו זכתה כמובן לפרסום עיתונאי רב שמדרך הטבע יוצר בהלה - מיותרת....
על מנת ולנסות להבהיר את התמונה אנסה להסביר :
אסתמה היא מחלה דלקתית, אלרגית של דרכי הנשימה המתבטאת בין השאר בכיווצם וחסימתם.
פנים רבות יש לאסתמה והיא שונה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה.
וונטולין - SALBUTAMOL (ובדומה לו גם הבריקלין- TERBUTALINE SULPHATE) הן התרופות העיקריות הנועדות לטיפול מיידי בהתקף אסמתי – הן מרחיבות תוך דקות את דרכי הנשימה אך השפעתן היא קצרת טווח ולכן אינן טובות כטיפול מונע.
בכדי למנוע את התפתחות האסתמה או התקפיה יש לטפל בגורם: באלרגיה או בדלקת שבדרכי הנשימה – מעבר לטיפול הסביבתי בגורמי האלרגיה או חיסון כנגדם הרי שלעיתים קרובות יש צורך בטיפול במשאפים נוגדי דלקת כמו הפלקסוטייד (FLUTICASONE PROPIONATE והבודיקורט (BUDESONIDE MICRONIZED ).
טיפול במשאפים אלו הוא בטוח מאד לשימוש ועשוי למנוע באופן משמעותי את התקפי אסתמה והוא אף הוכח כמציל חיים .
לעיתים, בחלק מהחולים, או בתקופות מסוימות בחייו של חולה האסתמה, תרופות נוגדות הדלקת אינן מועילות מספיק ולמרות השימוש הנכון והמסודר בהן נזקק נחולה לעיתים תכופות לונטולין (או בריקלין) – במצב כזה נהוג להוסיף לטיפול גם משאפים המרחיבים את הסימפונות למשך שעות ארוכות (לפחות חצי מהיממה) תרופות ארוכות טווח אלו (פורמטרול = אוקסיס ופורדיל, סלמטרול=סרבנט) עשויות להביא להקלה מתמשכת ולמנוע שימוש תכוף בונטולין (או בריקלין) אלא שהם אינן מטפלות בגורם לבעיה – בדלקת או האלרגיה אלא רק בסימפטומים.
לכן חשוב מאד להבין ששימוש במרחיבי סימפונות ארוכי טווח אלו אינו מרפא באמת את האסתמה אלא רק משכך את הסימפטומים והבעייה - או הסיבה למחלה - נותרה בעינה.
כיום מקובל מאד הטיפול במשאף המכיל הן את החומר נגד דלקת (בודיקורט או פלקסוטייד) והן את מרחיבי הסימפונות לטווח הארוך (פורמטרול או סלמטרול) לקומבינציה הזו (סימביקורט = פורדיל+בודיקורט, סרטייד = סלמטרול+פלקסוטייד) יש יתרונות רבים מבחינת הנוחות והקלות לשימוש אבל את הקומבינציה הזו יש לתת רק לחולים עם אסתמה כרונית קשה (עפ"י הנחיות ומעקב רופא מומחה) ולא לכל חולי האסתמה.
שימוש בקומבינציות אלו עשוי לחשוף חולים רבים לטיפול במרחיבי סימפונות שלא לצורך ובכך אולי להקשות על המעקב ובטיפול החולים.
אזהרות מנהל התרופות האמריקאי שפורסמו השבוע באות להזכיר לכולנו שלמרות שמרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח יעילות בטיפול באסתמה הן אינן טובות לטיפול בהתקף חריף וששימוש לא מבוקר בהן עשוי לגרום לתופעות לוואי ולסכן את החולה.
בשום פנים ואופן אין להפסיק את הטיפול בהן, הן בהחלט מותרות ומאושרות לשימוש, אך יש להיוועץ עם הרופא המטפל באסתמה לגבי הנחיצות שבשימוש בהן בכל מקרה ומקרה.
(השמות המצויינים מתייחסים לתרופות הנפוצות לשימוש בארץ, שהו גם התרופות אליהן מייחס מנהל התרופות האמריקאי)