הרצאות מצגות

ארבעה מכל אלף ילדים בנגב מאובחנים כלוקים בהפרעות בספקטרום האוטיסטי, כך דווח ביום עיון בנושא אוטיזם בדרום שהתקיים בסורוקה

19/09/2011

בשבוע שעבר, התקיים במרכז הרפואי סורוקה יום עיון בנושא אוטיזם בדרום, פרי שיתוף פעולה של היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בראשותו של ד"ר גל מאירי והשרות הפסיכיאטרי לילדים ונוער בסורוקה בראשותה של ד"ר שוש ארבל עם ארגון I-CARE-4-AUTISM ועם עמותת אלו"ט – האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים.

 

הספקטרום האוטיסטי כולל בתוכו חמש תסמונות: אוטיזם קלאסי, תסמונת הלר, תסמונת רט, תסמונת אספרגר ותסמונת תקשורתית לא ספציפית.

הילדים הלוקים בהפרעות בספקטרום האוטיסטי, מתמודדים עם קשיים במגוון תחומים כגון:

  • התחום החברתי - ילדים הנוטים להתבודד, אינם יוזמים קשרים חברתיים ומתקשים בהבנת מצבים חברתיים
  • התחום התקשורתי - ילדים קשיים שפתיים בולטים
  • התחום ההתנהגותי - ילדים הנוטים לתחומי עניין מוגבלים ולהתנהגות חזרתית.

בשנים האחרונות, מאובחנות ההפרעות בספקטרום האוטיסטי בשיעורים הגדלים בהתמדה: לפני עשר שנים היה אומדן שכיחותן במדינות המערב כארבעה ילדים מ־10,000, ואילו כיום מגיעה השכיחות לאחד ממאה ילדים. הנתונים באוכלוסיית ישראל הם שישה מאלף ילדים ואיזור הנגב מדובר על כארבעה מאלף ילדים.

קיימות השערות רבות לסיבה לעלייה בשכיחות הפרעות אלו: מדובר בשילוב של הגברת המודעות, הכשרה של אנשי מקצוע בתחום ושילוב של גורמים ביולוגיים וגנטיים.

 

ביום העיון בנושא אוטיזם בדרום השתתפו ד"ר מיקי שרף, מנהל בית החולים, צוות היחידה לפסיכיאטריה לילדים ונוער וכ־120 הורים לילדים אוטיסטים ואנשי מקצוע מכל רחבי הנגב.

במהלך היום נחשפו המשתתפים לסדרת הרצאות בנושאים מגוונים, ביניהן הרצאתה של ד"ר שוש ארבל שעסקה במבוא לאוטיזם וחידושים בתחום. בהרצאתה חשפה ד"ר ארבל את המשתתפים לקשת הרחבה של הסימפטומים בדרגות חומרה שונות, כאשר הקשיים מתמקדים בתחום השפתי־תקשורתי, בתחום החברתי ובתחום ההתנהגותי. במהלך ההרצאה הוצגו מחקרים המנסים להתחקות אחרי הסיבות ל־ASD , נתונים לגבי שכיחות ההפרעות, התמונה הקלינית של ההפרעות השונות וכיוונים עתידיים של המחקר ושל הסיווג הקליני.

 

ד"ר גל מאירי (בתמונה מימין) סקר בהרצאתו סוגים שונים של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים בהפרעות בספקטרום האוטיסטי והציג מחקרים בנושא. לדבריו: " שנים רבות אני מלווה הורים באבחון של ילדיהם. אני שואל את עצמי מה היכולת שלי להגיד להורים לטפל בילד בשיטה זו או אחרת? זו שאלה שלצערי עדיין אין תשובות מוחלטות לגביה. השאיפה שלי היא להשוות בין שיטות הטיפול התרופתי לשיטות הטיפול הפסיכולוגי השונות ולהגיד איזה טיפול מתאים לאיזה ילד. לצערינו, אין טיפול תרופתי שמשפיע ישירות על מאפייני הליבה של האוטיזם שהופך את הילד ליותר שפתי, ורבלי וחברתי. התרופות בילדים אוטיסטים הן רק לטיפול בסימפטומים. לעומת זאת קיים קונצנזוס מקצועי רחב שטיפול התפתחותי ופסיכולוגי, מוקדם ואינטנסיבי, מקדם מאוד את הילדים".

 

ביום העיון הרצו גם ד"ר יהושע ויינשטיין (בתמונה משמאל), יו"ר ומייסד "שמע קולנו" - המרכז הבינלאומי לחינוך וחקר האוטיזם, שדיבר על על בית־ספר ומרכז לילדים עם אוטיזם בשיטת ABA" ", ד"ר דורית בן שלום ממרכז זלוטובסקי לחקר העצב- "מוח ואינטגרציה באוטיזם" וגב' איילת שריב, עו"ס ורכזת אזור דרום של המרכז למשפחה אלו"ט בית לורן שהרצתה בנושא "זכויות ילדים על הספקטרום האוטיסטי".

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני