מאת ד"ר עמית עקירוב
טיפול קבוע בתרופות ממריצות בצעירים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) עשוי להפחית את הסיכון לעישון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Pediatrics.
במטה-אנליזה הגדולה ביותר עד כה להערכת הקשר בין טיפול בתרופות ממריצות ובין עישון בחולי ADHD, החוקרים זיהו קשר מובהק בין טיפול בתרופות ממריצות ובין שיעורי עישון נמוכים יותר.
במסגרת הסקירה בחנו החוקרים את הנתונים מ-17 מחקרים להשוואת עישון סיגריות בקרב צעירים מטופלים בתרופות ממריצות וצעירים לא-מטופלים עם ADHD. 14 מחקרים נכללו במטה-אנליזה, עם נתונים אודות 2,360 משתתפים, כולל 1,424 חולים מטופלים ו-936 חולים לא-מטופלים.
מתשעה מחקרים עלה קשר בין תרופות ממריצות ובין שיעורים נמוכים יותר או התחלת עישון בשלב מאוחר יותר, חמישה מחקרים לא הדגימו כל קשר ושלושה מחקרים הצביעו על תוצאות סותרות.
יחס הסיכון לעישון בצעירים מטופלים לעומת צעירים לא מטופלים עמד על 0.54. ניתוח סטטיסטי הדגים השפעה מגנה גדולה יותר במתבגרים בהשוואה למבוגרים צעירים ובבנות בהשוואה לבנים.
החוקרים מצאו גם השפעה מגנה גדולה יותר במשתתפים ממרפאות בהשוואה למשתתפים שטופלו בקהילה, עדות לכך שקשר כזה עשוי להיות בולט יותר בחולים עם הפרעות חמורות יותר.
ההשפעה המגנה של תרופות ממריצות מפני עישון הייתה בולטת יותר במחקרים שבחנו טיפול קבוע, בהשוואה למחקרים שערכו השוואה בין צעירים שטופלו אי-פעם ובין אלו שמעולם לא קיבלו את הטיפול. ייתכן כי שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב צעירים מטופלים מאחר ותסמיני ADHD והמוגבלות פחות חמורים עם הטיפול התרופתי.
עם זאת, המסר העולה מהמחקר רחב יותר מהקפדה על הטיפול התרופתי בלבד. ישנן עדויות משכנעות כנגד טיפול ב-ADHD בתרופות או נטילת טיפול קבוע בתרופות ממריצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין טיפול ב-ADHD עם תרופות ממריצות ובין שיעורי עישון נמוכים יותר, אך אינם יכולים לקבוע אם הטיפול התרופתי הוביל ישירות להפחתת שיעורי עישון.
Pediatrics. Published online May 12, 2014
לידיעה במדסקייפ