מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Lancet Psychiatry, מדווחים חוקרים כי הורים עשויים להפחית את הסיכון לאוטיזם ביילודים בסיכון באמצעות הדרכה כיצד להבין טוב יותר סגנון התקשורת של ילדיהם. באמצעות סרטוני וידאו המדגימים את האינטראקציה בין הורים וילדים ומשובים להורים מהמטפלים, הורים יכולים ללמוד כיצד לקיים אינטראקציה טובה יותר עם ילדיהם במהלך השנה הראשונה לחייהם, עם שיפור המעורבות והקשב של היילודים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סמנים לסיכון להתפתחות מאוחרת של אוטיזם במהלך השנה הראשונה לחיים מהווים יעדי טיפול אפשריים במהלך ההתפתחות המוקדמת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון התערבויות מצד ההורים ביילודים בסיכון גבוה לאוטיזם.
מדובר במחקר אקראי ומבוקר שכלל בני משפחה עם יילוד בסיכון משפחתי גבוה לאוטיזם בגילאי 7-10 חודשים, במהלכו בחנו החוקרים התערבות המבוססת על סרטונן iBASIS-VIPP (Video Interaction to Promote Positive Parenting) בהשוואה לקבוצה ללא התערבות. המשפחות חולקו באקראי לקבוצת התערבות או קבוצת ביקורת. התוצא העיקרי הוגדר כקשב של היילודים להוריהם.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 54 בני משפחה בין 11 באפריל, 2011 ועד 4 בדצמבר, 2012 (28 לקבוצת התערבות, 26 לקבוצת ביקורת). מההערכות עולה כי ההתערבות הביאה לעליה בתוצא העיקרי של קשב היילודים להוריהם (רווח ברך סמך בטווח 0.26- עד 0.86, לכן האפשרויות נעו בין השפעה שלילית קטנה של ההתערבות ועד השפעה חיובית ניכרת). באשר לתוצאים המשניים, ההתערבות הפחיתה התנהגויות בסיכון לאוטיזם, שיפרה את ההפרעה בקשב ושיפרה את התפקוד האדפטיבי של היילודים לפי דירוג ההורים. החוקרים מדווחים על אפשרות להשפעה נייטראלית או שלילית על השפה והתגובתיות לשינוי תנועות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למעט התגובה לשינוי תנועות, מהמחקר עולה השפעה חיובית על-פני מגוון רחב שלתפקודים מוחיים והתנהגותיים ותוצאות התפתחותיות, עם הפחתה אפשרית של הסיכון לאוטיזם בשלב מאוחר יותר. עם זאת, רווח בר-סמך רחב העלה אפשרות להשפעה נייטראלית או שלילית של ההתערבות. מדובר בתוצאות מבטיחות לפיתוח תכניות מניעה, אך דרושים מחקרים גדולים יותר בנושא.
Lancet Psychiatry. Published online January 22, 2015
לידיעה במדסקייפ