ככלל- עליה בשיעור המאובחנים
שכיחות האוטיזם עולה בהדרגה ועומדת היום על 1 מתוך 68 ילדים בארצות הברית. בישראל על פי הערכות השיעור דומה. לפי דיווחים שפורסמו בשנת 2009 עמד אז שיעור הילדים המאובחנים באוטיזם בישראל על 1 מתוך 200.
הקריטריונים לאבחנה
במאי 2013 התעדכן ספר האבחנות הפסיכיאטרי ( DSM 5 ) וחל שינוי בהגדרות האוטיזם. הקריטריונים לאבחנה הוקשחו והשם שניתן עתה לכל ההפרעות המערבות קשיים בתקשורת החברתית והתנהגויות חזרתיות ומצומצמות הוא " הפרעות הספקטרום האוטיסטי". בסקירה עכשווית נמצא כי 50-75 אחוז מהילדים במדגם שאובחנו על פי ההגדרות הישנות כלוקים באוטיזם ממשיכים לעמוד גם בקריטריונים החדשים.
הילדים במדגם שלא ענו על הגדרות האוטיזם החדשות היו ילדים עם מנת משכל מעל 70 נקודות IQ ו/ או אבחנה קודמת של ״הפרעה התפתחותית בלתי ספציפית״ ו/ או ״תסמונת אספרגר״.
קשיים בתגובה לגירויים חושיים – לא רק באוטיזם!
למרות שתגובות חריגות לגירויים חושיים מופיעות בספר האבחנות החדש DSM 5 כאחד הקריטריונים הנחוצים לאבחנת אוטיזם, מאמר שהתפרסם החודש בכתב העת הביולוגי / רפואי של אוניברסיטת ייל מוכיח כי הפרמטר של העדר תגובה או תגובת יתר לגירויים חושיים נמצא גם בקרב ילדים עם קשיי קשב וריכוז, לקויות שפה, לקויות למידה שאינם מוגדרים כלוקים באוטיזם.
אוטיזם פלוס
במחקר חדש שהתפרסם בתחילת השנה ושבדק 101 ילדים בגילאי 4.5 -10 שאובחנו כנמצאים בספקטרום האוטיסטי, נמצא כי 66 אחוז מהילדים לוקים גם בהפרעת חרדה כללית, 52 אחוז מדגימים פוביות ספציפיות ו-59 אחוז לוקים בהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.
שינוי ביחס בין בנים לבנות
באשר להבדלים בין המינים, ידוע כיום כי בניגוד לדעה הרווחת עד כה שטענה כי היחס בין בנים עם אוטיזם לבנות עם אוטיזם הוא 4: 1, (פי ארבעה בנים) , כיום מתחיל להתברר כי בנות עם אוטיזם בתפקוד גבוה מאובחנות מאוחר יותר מאשר בנים וזאת משום שמציגות תסמינים שונים מאלה של הבנים המקשים על איתורן. המשמעות היא כי היחס בין בנים לבנות עם אוטיזם עשוי להשתנות: יש יותר בנות עם אוטיזם בתפקוד גבוה מכפי שחשבנו בעבר אך אנו רק עתה לומדים כיצד להתמודד עם שאלת האבחון שלהן. מחקר שנעשה במרכז ''מראות'' ובמכון להתפתחות הילד הבודק את הפנוטיפ הנשי של הפרעות הספקטרום האוטיסטי יוצג בכנס הבינלאומי העוסק בהפרעות הספקטרום האוטיסטי בחודש מאי הקרוב בארצות הברית.
אבחון בכל גיל
המודעות הגוברת בציבור הכללי והן בקרב אנשי מקצוע לקשיים בתחום התקשורת החברתית מובילה מצד אחד לאבחון בגיל מוקדם ( גיל שנה וחצי –שנתיים) של פעוטות המדגימים תסמינים ברורים של קשיים בתקשורת ומצד שני- לאבחון גם בגיל מאוחר (מעל גיל 6 ואף בגיל ההתבגרות) של ילדים ומתבגרים הנמצאים בתפקוד גבוה ומדגימים קשיים קלים בתקשורת.
שיטת האבחון העדכנית - מבחן האדוס -2
מבחן זה כולל 14 מטלות הבודקות תקשורת חברתית ותחומי עניין מצומצמים וחזרתים. האדוס 2 הוא המבחן המקובל כיום בעולם לאבחון הפרעות בספקטרום האוטיסטי. המבחן כולל גרסאות שונות המותאמות לגיל הילד ולרמתו השפתית. במסגרת המבדק הקלינאי מעביר לילד סדרת משימות הבודקות הבנה חברתית, הבנת רגשות, הבנת יחסים בין אישיים, התייחסות לאדם אחר בחדר, שימוש בשפת גוף לתקשורת בלתי מילולית, שימוש בתקשורת מילולית, יכולת משחק ,שימוש בדמיון ועוד.
טיפול תרופתי
לאחרונה דובר על מתן אוקסיטוצין, חלבון טבעי המיוצר בהיפותלמוס כטיפול אפשרי לחסרים החברתיים המשתקפים בהפרעות הספקטרום האוטיסטי . נמצא כי מתן אוקסיטוצין דרך האף מחזק באופן זמני הבנה חברתית, אמפטיה והדדיות באנשים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי. יחד עם זאת, מחקרים קליניים אחרונים דווחו על תוצאות סותרות באשר להשפעת ההורמון ויש להמשיך ולחקור את תרומתו לטיפול באוטיזם.
כיצד מקדמים תקשורת חברתית?
הטיפול היעיל בהפרעות הספקטרום האוטיסטי משלב טיפול פסיכולוגי פרטני המותאם לאוטיזם, הדרכת הורים, טיפול קבוצתי הממוקד בכישורי חברה ותקשורת, הדרכת הצוות החינוכי, שילוב של סייעת לצורך תווך חברתי, טיפול קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. בנוסף יש לקיים מעקב רפואי רצוף לטיפול בתסמינים הלווים לאוטיזם כגון חרדה, קשיי קשב וריכוז, הפרעות בוויסות ההתנהגות ועוד.
(*) מנהלת מרכז "מראות" לאבחון וטיפול בילדים ונוער עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי וקשיים חברתיים תקשורתיים , היחידה להתפתחות הילד ,בית חולים דנה לילדים, המרכז הרפואי איכילוב.
מרכז "מראות" מתמחה באבחון וטיפול בילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות הספקטרום האוטיסטי וקשיים חברתיים. במרכז מוצע אבחון מקיף רפואי ופסיכולוגי לאיתור הפרעה בספקטרום האוטיסטי, טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי המקדם כישורי חברה ותקשורת, הדרכת הורים, הדרכת צוותים חינוכיים, מעקב רפואי, טיפול קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. למידע נוסף ניתן להתקשר למזכירות המרכז: 03-6972516