המאמר הבא הוא הצהרה של המחברים אשר הוגשה ל 4 ארגוני רפואה מרכזיים בארה"ב ואומצה על ידיהן (אמריקן אקדמי של האורטופדים, החברה לאורטופדיה ילדים בצפון אמריקה, החברה לחקר סקוליוזיס וארגון הגג של רופאי הילדים בארה"ב).
אין ספק שמניעה מוקדמת של התקדמות סקוליוזיס היא מחוייבות של כל רופא המטפל בסקוליוזיס. האם בדיקות סקירה לגילוי סקוליוזיס מוצדקות? זו היתה מטרת המאמר. העלות הכספית הכרוכה בבדיקות סקירה אלו נמוכה יחסית. לא כל הפנייה למומחה בחשד לסקוליוזיס מחייבת צילום. כמו כן כמות החשיפה לקרינה פחתה משמעותית הודות לטכניקה החדשנית של הצילומים.
המתנגדים לבדיקות הסקירה טוענים כי ערך הניבוי החיובי של בדיקות הסקירה נמוך וכי בדיקות הסקירה גוררות חשיפה מיותרת לקרינה וטיפול מיותר במחוך. האם בכלל טיפול במחוך מתבגרים הלוקים בעקמת יעיל? אין עדות חותכת לכאן או לכאן. מחקר פרוספקטיבי כפול סמיות שימשך 5 שנים נערך בשנים אלו בארה"ב. עד כה אין בספרות די תימוכין להצדיק או לדחות את הצורך בבדיקת הסקירה ולכן לדעת המחברים אין לשלול את יעילות בדיקות הסקירה ולהמליץ נגד ביצוען.
סקוליוזיס הוא עיוות של עמוד השדרה הכולל סטייה צידית וסיבוב של החוליות. אין יודעים מה האטיולוגיה (לכן אידיופאתי), ולא ניתן לקבוע מראש באילו מקרים תהיה התקדמות של העקמת. מדי שנה מתבצעים בארה"ב אלפי ניתוחים כטיפול בעקמת אידיופאתית בגילאים 10-18 שנים.
הרציונאל של בדיקות הסקירה טמון בהנחה כי גילוי מוקדם של סקוליוזיס בדרגה בינונית, יחייב טיפול במחוך וכך העקמת לא תתקדם, ולא יהיה צורך לבצע ניתוח. בנוסף גילוי של עקמת קשה, המחייבת ניתוח ומתגלה רק הודות לבדיקות הסקירה, יאפשר ביצוע ניתוח במועד האופטימאלי. למרות זאת פחות ממחצית המדינות בארה"ב מנהיגות בדיקות סקירה אלו בבתי הספר. המתנגדים לבדיקות הסקירה טוענים כי יש לסקור כ 450 ילדים על מנת לגלות מקרה אחד המחייב טיפול בעקמת. הם מדגישים את העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בבדיקה הראשונה, בהפנייה למומחה ובצילומים.
הדעות בעד ונגד מסתמכות על עבודות שרובן רטרוספקטיביות מאיכות נמוכה. צוות שמונה ע"י ארגון למניעת מחלות בארה"ב שלל את הצורך בבדיקות הסקירה. אורטופדים, מומחי גב ורופאי ילדים הזדעקו וטענו כי אין בסיס לנימוקי הועדה שהמליצה נגד בדיקות הסקירה. פנל מומחים מטפלים בעקמת בדק האם טיפול במחוך יעיל בכלל בעקמת. חוות הדעת הייתה כי הטיפול ימנע את התקדמות העקמת ב 20-30% ממקרי העקמת בגיל שלפני הופעת הווסת. (ולכן בדיקות סקירה יעילות כי הן מאפשרות זיהוי מוקדם של העקמת ואז טיפול במחוך שעשוי למנוע את הצורך בטיפול ניתוחי).
עקמת שכיחה יותר בבנות. המחברים ממליצים על ביצוע בדיקות סקירה לגילוי עקמת בשני מועדים בבנות: בגיל 10 ובגיל 12 שנים , ובמועד אחד בבנים – בגיל 13 או 14 שנים. מומלץ לבצע את הסקירה בבתי הספר. הבדיקה המועדפת היא בכיפוף קדמי. יש להדגיש כי לא כל הפנייה למומחה בחשד לעקמת מחייבת ביצוע צילום רנטגן. אם אכן נמצא צורך בביצוע צילומים יש לצמצם ככל האפשר את החשיפה לקרינה.
Richards BS. Vitale GV. Screening for idiopathic scoliosis in adolescents. J Bone Joint Surg. 2008;90:195-198.
הערות העורך: מעבר לעניין ביצוע בדיקות הסקירה מצאתי לנכון להדגיש דווקא שתי נקודות אחרות.
באחת מהתכנסויות האורטופדים בהן נכחתי לאחרונה, דרש אחד האורטופדים לחייב את הרופא המפנה אליו כמומחה לבצע צילום רנטגן. "אם מפנים אלי מטופל המתלונן על כאבים בכתף חובה לשלוח אותו אלי עם צילומים" תבע הרופא. לא עזרו מחאותיי: מה עם אנמנזה, מה עם בדיקה פיזיקלית? הקשיתי, "נו טוב" ענה לי הרופא בסלחנות "אבל חבל על הזמן, צילום יבוצע בכל מקרה". ובכן, גם בארה"ב מודגש כי למרות ההפניה למומחה גב, אין חובה לבצע צילום רנטגן. אפשר להסתמך גם על הבדיקה הפיזיקלית כדי לאושש או לשלול סקוליוזיס. אם בבדיקה הקלינית אין סקוליוזיס אין צורך לצלם!
והנקודה השנייה היא קריאת התיגר על התפישה הרווחת לגבי טיפול במחוך. מחקר רב מרכזי משך 5 שנים נערך בימים אלו בארה"ב על מנת לבדוק האם טיפול במחוך יעיל. לדעתי, הגדולה האמיתית של רופא סקרן היא לחזור ולבדוק מיתוסים, אקסיומות או שיטות ודעות שהשתרשו כנכסי צאן ברזל בפרקטיקה שלנו והפכו משום מה למובנים מאליהם. מחכה בקוצר רוח לתוצאות המחקר, האם המחוך יעיל?