זריקות קורטיקוסטרואידים אפידוראליות מספקות הקלה קצרת-טווח ברדיקולופתיה וללא תועלת ברורה במקרים של היצרות תעלת שדרה, כך עולה מסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שתוצאותיה פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine במהלך חודש אוגוסט.
ברקע לסקירה מסבירים החוקרים כי זריקות סטרואידים הן נפוצות ומשמשות יותר ויותר לטיפול ברדיקולופתיה והיצרות שדרה, למרות עדויות סותרות באשר לתועלת של טיפול זה.
החוקרים אספו נתונים מ-30 מחקרים מבוקרי-פלסבו להשוואת זריקות סטרואידים אפידוראליות עם התערבויות דמה להקלה על רדיקולופתיה ושמונה מחקרים שהשוו בין זריקות קורטיקוסטרואידים ובין פלסבו להקלה על היצרות תעלת שדרה.
להקלה על רדיקולופתיה, זריקות קורטיקוסטרואידים אפידוראליות מלוות בהשפעה מועילה קטנה, בהשוואה לפלססבו על כאב ותפקוד, הנותרת בשבועיים הראשונים אך אינן נותרות לאורך זמן. עם זאת, ההשפעה היו מתחת לסף שהוגדר מראש לבעל משמעות קלינית.
זריקות לעמוד השדרה לוו בירידה בסיכון לניתוח בטווח הקצר (סיכון יחסי של 0.62), אך ההשפעות הללו נעלמו במעקב ארוך.
באשר להיצרות שדרה, זריקות קורטיקוסטרואידים לא היו עדיפות על זריקות פלסבו. החוקרים ניסו לבחון את העדויות מזוויות שונות, במטרה לזהות גורמים הקשורים עם תועלת רבה יותר לטיפול אך התוצאות היו די דומות בכל המקרים. לא תועדו גם הבדלים ברורוים בסוג טיפולי הדמה ולמעשה, החולים השתפרו ללא תלות בסוג התערבות הדמה, עדות להשפעות בעלות חשיבות של התערבויות דמה.
אירועים חריגים חמורים היו נדירים אך הדיווח על אירועים חריגים לא היה אופטימאלי במחקרים השונים.
Ann Intern Med. Published online August 24, 2015
לידיעה במדסקייפ