במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מהם עולה כי מרבית החולים לאחר ניתוח איחוי עמוד-שדרה מותני בשל מחלת דיסק ניוונית תחת ביטוח פיצוי עובדים (Worker's Compensation) נוטלים טיפול כרוני באופיואידים, המלווה בתוצאות גרועות משמעותית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היקף המרשמים לטיפול באופיואידים לאחר ניתוח איחוי עמוד-שדרה בשל מחלת דיסק ניוונית בתנאי פיצוי עובדים. החוקרים מסבירים כי חלה עליה ניכרת בהיקף הטיפול באופיואידים להקלה על כאב גב כרוני ומחקרים מעטים בחנו את גורמי הסיכון לטיפול כרוני באופיואידים באוכלוסיית חולים תחת ביטוח פיצוי עובדים.
החוקרים זיהו 1,002 משתתפים מתכניות WC שהשלימו ניתוח איחוי עמוד-שדרה מותני בשל מחלת דיסק ניוונית בין 1993-2013. טיפול כרוני באופיואידים לאחר הניתוח הוגדר בנוכחות טיפול במשככי אופיואידים למשך למעלה משנה לאחר התקופה האקוטית בת שישה שבועות לאחר האיחוי. 575 משתתפים ענו על הקריטריונים הללו ושימשו כקבוצת הטיפול הכרוני באופויאידים. יתר 427 החולים שימשו להגדרת קבוצת הטיפול הזמני באופיואידים. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי לזיהוי גורמים פרוגנוסטיים הקשורים עם טיפול כרוני באופיואידים לאחר ניתוח איחוי.
מהתוצאות עולה קשר שלילי בין חזרה לעבודה ובין טיפול כרוני באופיואידים. טיפול כרוני באופיואידים לפני הניתוח, תסמונת גב כושל, ניתוח נוסף, אבחנה קלינית של דיכאון ואובדן ממושך של ימי עבודה לפני הניתוח נקשרו בקשר חיובי עם טיפול כרוני באופיואידים. שיעורי הטיפול הכרוני באופיואידים לאחר ניתוח עם גורמים אלו עמדו על 27.8%, 79.6%, 85%, 76.4%, 77.1% ו-61.3%, בהתאמה.
מהנתונים עולה קשר חיובי בין טיפול נרחב באופיואידים לפני הניתוח ומשך הטיפול באופיואידים ובין שיעורים גבוהים יותר של טיפול כרוני באופיואידים לאחר הניתוח. בתוך שלוש שנים מהניתוח, קבוצת המטופלים שנטלו טיפול כרוני באופיואידים נטלו בממוצע אופיואידים ב-1,083.4 ימים (49 מרשמים לטיפול).
שיעורי חזרה לעבודה בקבוצת הטיפול הכרוני באופיואידים עמדו על 11%, עם היקף עלויות טיפול רפואי הגבוהות ב-27,952 דולרים למטופל. שיעור ההפרעות הפסיכיאטריות עמד על 43.5%, כאשר 16.7% סבלו מתסמונת גב כושל ו-27.7% נדרשו לניתוח עמוד-שדרה מותני נוסף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות הירודות באוכלוסיות חולים זו עשויות להעיד על צורך בהגבלת ניתוחי איחוי עמוד-שדרה במקרים אלו.
Spine. 2015;40(22):1775-1784
לידיעה במדסקייפ