במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחלק גדול מהחולים הסובלים מכאבי גב תחתון טיפולי פיזיותרפיה אינם מובילים לשיפור משמעותי בכאב או בתפקוד.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם טיפולי פיזיותרפיה בכאב גב תחתון מובילים לשיפור בעל משמעות קלינית בכאב ותפקוד. ברקע למחקר הם מסבירים כי כאב גב תחתון הינו גורם מג'ורי לתחלואה ומוגבלות, כאשר מחקרים קודמים הצביעו על יעילות נמוכה של התערבות ניתוחית בהעדר התוווית ספציפיות.
מדגם המחקר כלל 4,597 משתתפים שהשלימו טיפולי פיזיותרפיה בשל כאבי גב תחתון. המדדים העיקריים כללו מדדים לפני ואחרי טיפול לפי סולם ODI (Oswestry Disability Index), NPRS (Numeric Pain Rating Scale) במהלך פעילות ו-NPRS במנוח. ספים קודמים להגדרת הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית שימשו לקביעת שיעור החולים שענו על הסף לכל אחד מהתוצאים שנבחנו במחקר.
החוקרים מדווחים כי כ-28.5% מהחולים ענו על סף הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית לשיפור לפי מדד ODI. נוכחות תסמינים ליליים, השמנה ועישון זוהו כגורמים המנבאים כשלון טיפול לפי ODI. 59% מהחולים ענו על הסף המינימאלי לשיפור במדד NPRS במנוחה, עם היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי, תסמינים ליליים, מחלה פסיכיאטרית, מצב פיצוי לעובד, עישון והשמנה שניבאו כשלון טיפול. 60% מהחולים ענו על הסף לשיפור מינימאלי לפי מדד NPRS בפעילות, כאשר תסמינים ליליים, מצב פיצוי לעובד ועישון ניבאו כישלון טיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חלק גדול מהחולים לא ענו על הסף לשיפור מינימאלי בכאב ובתפקוד לאחר טיפול בכאבי גב תחתון. גורמי סיכון נפוצים לכשלון טיפול כוללים עישון ונוכחות תסמינים ליליים.
Spine. 2016;41(16):1325-1329
לידיעה במדסקייפ