בכנס הרביעי של החברה האמריקאית למחקר בסרטן שהתקיים בסוף אוקטובר 2005 בבולטימור, ד"ר Pathak מאוניברסיטת New Mexico, ערכה מחקר בנושא שבכותרת בו ודווח שנשים צעירות הצורכות ארבעה או יותר של Serving (400 גר') לשבוע כרוב לא מבושל או מבושל בצורה מתונה מאוד (מאודה) יכול להוריד באופן משמעותי התפתחות סרטן השד.
החוקרים השוו בין מבוגרות שצרכו 150 גר' כרוב או פחות לאלו שצרכו 500-400 גר' ליום; בהשוואה זו עולה; שנשים שצרכו את הכמות הגדולה של כרוב; התפתחות הסרטן בגיל המבוגר הייתה נמוכה ב- 72%.
החוקרים המשיכו לטעון שנשים אשר מתחילות לצרוך כרוב מגיל צעיר, "יהנו" מהאפקט המגן של הכרוב כנגד התפתחות הסרטן בגיל המבוגר, זאת באם יגבירו עם הגיל את צריכת הכרוב.
המחקר נערך בנשים ממוצא פולני ואשר נולדו בפולין אך היגרו לארה"ב. המחקר היה רחב היקף מבחינת מספר המשתתפות.
כל משתתפת קבלה שאלון תזונתי שהעריך את צריכת הכרוב כאשר היו גיל 13-12 שנים וכן כאשר היו בגיל מבוגר. הנשים סווגו כצרכניות כרוב נמוכות (125 גר' לשבוע או פחות) ולצרכניות מתונות (150 – 300 גר' לשבוע).
בהשוואה לצרכניות כרוב בכמות מעטה, ה- odds ratio להתפתחות סרטן השד למבוגרים שצרכו הרבה כרוב הוא 0.28. במילים אחרות, אלו שצרכו את הכרוב בכמות הגבוהה הראו אפקט מגן כנגד התפתחות סרטן השד.
צריכה מתונה עדין אף היא יכולה להפחית את הסיכון אך בתנאי שבגיל מבוגר הגבירו הצרכניות את צריכת הכרוב. אפילו אלו שצרכו כמות קטנה של כרוב בצעירותן אבל הפכו להיות צרכניות יתר של כרוב גם הן הראו נטיה אך לא בעלת משמעות סטטיסטית לירידה בסיכון בהתפתחות סרטן השד.
בכרוב מצויים שני מרכיבים אנטיקרצינוגנים גלוקוזינולט (glucosindates) ומירוזינז (myrosinase).
מאחר ובמהלך הבישול נגרמת דנטורציה של אנזים מירוזינז; וכן הפחתת בזמינות של גלוקוזינולט, צריכת הכרוב סווגה ככרוב לא מבושל ,(raw) מבושל לזמן קצר (מאודה) ומבושל לזמן ארוך. עדיף לכן לצרוך את הכרוב טרי ולא מבושל.
המקור לידיעה זו:
AACR 4+h Annual Conference on Frontier in cancer prevention
נספח
ירקות (Cruciferous) הם המקור התזונתי של גלוקוזינולטים שזו קבוצה גדולה של גפרית המכילים גליקוזידים.
תרכבות אלו נשארות שלמות (intact) אלא גם מביאים אותם במגע עם האנזים myrosinate לאחר ערבוב מזון או לעיסת הירקות. אנזים זה משחרר גלוקוזינילטים ותוצרים אחרים כולל isothiocyanates.
תרכובות אלו מאד פעילות כ- inducers לאנזימים בפזה 2. האיזותיאוציאנתים מסוגלות גם לעכב מיטוזה ומעודדות אפיפטוזיס בתאים סרטניים הומניים. עובדות אלו הוכחו in vitro וכן .in vitro
גלוקוזינולטים; מפורקים ע"י האנזים שמקורו מהצמח, כל זה מתרחש במעי או ע"י האנזים ממקור בקטריאלי בקולון. האיזותיאוציאנתים נספגים ממערכת העיכול.