בכנס ASCO האחרון הוצג עדכון על תוצאות מעקב ארוך טווח של מחקר MINDACT , שהוא מחקר פרוספקטיבי רנדומלי פאזה 3, אשר בחן את בדיקת ממפרינט.
הפרסום הראשון היה ב2016 בNEJM, ולאחרונה הוצגו תוצאות המעקב הארוך בן 8.7 שנים .
כזכור, המחקר הראה כבר תוצאות חיוביות בעבר, והעדכון הנוכחי מחזק את המגמה.
כמו כן , בעקבות המידע שדווח בשנים האחרונות נעשה שינוי באלגוריתם הטיפולי בעקבות התוצאות של הבדיקות הגנומיות בסרטן שד מוקדם.
להלן עיקרי הממצאים שהוצגו ב-ASCO 2020 :
- במעקב ארוך הטווח חציון הזמן לכלל הנחקרות במחקר היה 8.7 שנים.
- מטרת מחקר ה-MINDACT הייתה de escalation, והוגדרה כך שה-DMFS (הישרדות ללא התפתחות גרורות מרוחקות) בחמש שנים לקבוצת הנבדקות באמצעות ממהפרינט, בעלות מאפיינים קליניים גבוהים וציון גנומי נמוך , אשר לא קיבלו כימותרפיה תהיה מעל 92%. המטרה הזו הושגה, והמחקר הוגדר כחיובי.
- בנוסף, במעקב חמש שנים, כאשר היה מעקב על חלק יחסית קטן מהנבדקות, היה קיים הבדל מספרי, לא מובהק סטטיסטי של 1.5% בקבוצת המחקר בין הזרוע שקיבלה כימותרפיה ובין הזרוע שלא.
הבדל הזה צומצם כעת במסגרת המעקב הארוך יותר ל-0.9% (עבור 90% מהנבדקות).
- כל התוצאות הללו המשיכו להיות מובהקות גם לחולות ללא התפשטות הגידול לבלוטות, וגם לחולות בעלות 1-3 בלוטות נגועות.
- במעקב של 8 שנים (כאמור, רק על מחצית מהחולות), קיים הבדל של 2.6% ב-DMFS בין קבוצת הנבדקות של הזרוע שקיבלה כימותרפיה ובין הזרוע שלא. בהערכת המשמעות של הבדל זה החוקרים סבורים שיש לקחת בחשבון את הנזקים של תופעות הלוואי של הכימותרפיה.
- כאשר מפצלים את קבוצת הנחקרות לפוסט -מנפאוזליות ופרה -מנפוזאליות ניתן לראות שבנשים לאחר גיל המעבר, ההבדל בין הזרועות (עם או בלי כימותרפיה) קטן ל-0.2%, ובנשים לפני גיל הנעבר ההבדל גדל ל-5%.
- החוקרים מעריכים שההבדל ב-DMFS בנשים לפני גיל המעבר קיים בעקבות דיכוי שחלתי משני לכימותרפיה. ולכן, בנשים אלו, יש לשקול את מכלול השיקולים ביחד עם המטופלת.
לדיווח מ-ASCO 2020
הערת המערכת: יש לציין שממפרינט קיבלה בהנחיות הNCCN- את המלצת השימוש עם דרגת העדות הגבוהה ביותר לחולות עם או בלי בלוטות נגועות.