השימוש בשתלי שד מחוספסים בפרוצדורות שחזור שד לאחר כריתת שד מלווה בעליה קטנה אך משמעותית בסיכון להישנות סרטן שד, בהשוואה לשימוש בשתלים בעלי פני שטח חלקים, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי מדרום-קוריאה, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות האונקולוגיות של סרטן שד בהתאם לסוג השתלים ששימשו בפרוצדורות לשחזור שד ולזהות גורמים שנקשרו עם הישנות סרטן שד והישרדות, כולל סוג השתלים.
מחקר העוקבה נערך במרכז Samsung Medical Center, מרכז הפניה שלישוני בסאול, דרום קוריאה וכלל נשים עם סרטן שד לאחר כריתת שד מלאה ושחזור שד בין תחילת ינואר, 2011, ועד סוף דצמבר, 2016. המשתתפות סווגו לשתי קבוצות, בהתאם לסוג השתל שהיה בשימוש: שתל בעל פני שטח חלקים או שתל בעל פני שטח מחוספסים. הנשים היו במעקב למשך לפחות שנתיים לאחר החדרת השתל והתוצאים העיקריים כללו את שיעורי הישרדות ללא-הישנות מקומית ואזורית ושיעורי הישרדות ללא-מחלה.
מבין 687 נשים שנכללו במחקר, ב-274 (39.9%) נעשה שימוש בשתל חלק וב-413 נשים (60.1%) נעשה שימוש בשתל מחוספס. בשתי הקבוצות תועדו מאפיינים דומים של הגידול, כולל שלב הגידול ושיעורי טיפול כימותרפי או קרינתי אדג'וונטי.
לאחר חמש שנים, שיעורי ההישרדות ללא הישנות מקומית או אזורית עמדו על 96.7% ושיעורי ההישרדות ללא-מחלה עמדו על 95.2%.
בהשוואה לשימוש בשתלי שד חלקים, השימוש בשתלים מחוספסים לווה בשיעורים נמוכים משמעותית של הישרדות ללא-מחלה, כאשר ההבדל נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לנוכחות קולטנים לאסטרוגן ושלב הגידול (יחס סיכון של 3.054, p=0.02). קשר מובהק סטטיסטית דומה זוהה בניתוח רב-משתני של נשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן (יחס סיכון של 3.130, p=0.04) ואלו עם סרטן שד פולשני (יחס סיכון של 3.044, P=0.03).
הקשר בין שתל מחוספס ובין הישנות סרטן שד היה בולט יותר במקרים של גידול בשלב מתקדם (שלב II או III) (יחס סיכון של 8.874, p=0.04).
לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי ההישרדות ללא הישנות מקומית אזורית על-פי סוג השתל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי במקרים בהם בפרוצדורות שחזור שד לאחר כריתת שד בשל ממאירות נעשה שימוש בשתל בעל פני שטח פנים מחוספסים תועד סיכון מוגבר להישנות הממאירות.
JAMA Surgery 2020
לידיעה ב-MedPage Today