טיפול מונותרפי ב- Olaparib (לינפארזה) הדגים תועלת בטיפול בנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים, אשר לא קיבלו טיפול קודם, כאשר בנוכחות מוטאציות ב-HR (Homologous Recombination) תועד הסיכוי הגבוה ביותר לתגובה לטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היעילות של מעכבי PARP לטיפול בנשים עם סרטן שד ומוטאציות BRCA1/2 הוא מוכח היטב, לא ברור אם לטיפול יש תועלת בנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים וללא מוטאציות אלו.
במחקר PETREMAC בשלב 2 נכללו נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים בקוטר מעל 2 ס"מ, אשר טופלו ב- Olaparib למשך עד 10 שבועות לפני טיפול כימותרפי. ביופסיות גידול הושלמו לפני ואחרי טיפול Olaparib ונשלחו לריצוף דנ"א (360 גנים) והערכת מתילציית BRCA1. בנוסף הושלמה הערכת ביטוי BRCA, PAM50, RAD51, TIL (Tumor Infiltrating Lymphocytes) ו-PD-L1 על דגימות לפני טיפול.
חציון קוטר הגידול לפני טיפול עמד על 60 מ"מ (טווח 25-112 מ"מ). 18 מבין 32 נשים השיגו תגובה אובייקטיבית ל- Olaparib (56.3%).
מוטאציות שהשפיעו על HR זוהו ב-10 מבין 18 נשים שהגיבו לטיפול (יחס סיכויים של 55.6%, רווח בר-סמך 95% של 33.7-75.4), זאת בניגוד ל-1 מבין 14 נשים שלא הגיבו לטיפול (יחס סיכויים של 7.1%; רווח בר-סמך 95% של 1.3-31.5; p=0.008). בקרב נשים עם גידולים ללא מוטאציות HR, ב-6 מבין 8 נשים שהגיבו לטיפול, לעומת 3 מבין 13 נשים שלא הגיבו לטיפול, תועדה היפר-מתילציה של BRCA1 (p=0.03).
לכן, ב-16 מבין 18 נשים שהגיבו לטיפול (88.9%), בהשוואה ל-4 מבין 14 נשים שלא הגיבו לטיפול (28.6%) תועדו מוטאציות HR ו/או מתילציית BRCA1.
לאחר הוצאת אישה אחת עם מוטאציה תורשתית ב-PALB2 וארבע נשים עם מוטאציה ב-BRCA1/2, 12 מבין 14 נשים שהגיבו לטיפול (85.7%), בהשוואה ל-3 מבין 13 נשים שלא הגיבו לטיפול (23.1%) נשאו מוטאציות סומאטיות ב-HR ו/או מתילציה של BRCA1.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Olaparib הדגים שיעורי תגובה קלינית גבוהים בנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים עם עדות לחסר HR, מעבר למוטאציות תורשתיות ב-HR.
Ann Oncol 2020
לידיעה ב-MedPage Today