מאמרי מערכת

בקיצור נמרץ - המחקרים הבולטים של המחצית הראשונה של יולי 2006: חלק ב'

15/08/2006

 10/7  - האם יש צורך באסטרטגיות מניעת שברים ונפילות בחולים סוכרתיים ? (מתוך Diabetes Care)   

ממחקר פרוספקטיבי חדש עם תקופת מעקב של 22 שנה, שפורסם במהדורת יולי של Diabetes Care, עולה כי לסוכרת 1 ו-2 יש קשר עם עליה משמעותית בסיכון לשבר בירך בנשים, דבר המדגיש את הצורך במאמצי מניעה באוכלוסיה זו. עליה בסיכון לשבר בירך לא נחשבה באופן מסורתי כתוצאה של סוכרת, אך מחקר זה מראה, שפרטים עם סוכרת 1 ו-2 נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה ולשבר בירך למרות משקל גוף גדול יותר לעומת נבדקים בקבוצת ביקורת ללא סוכרת.

ממצאים אלה מבוססים על מידע מכ-110,000 נשים בין הגילאים 34-59 שנה בין השנים 1980-2002. הנשים תוחקרו בנוגע להיסטוריה ולטיפול בסוכרת שלהן ולגבי גורמי סיכון פוטנציאלים אחרים לשבירת הירך.

לאחר תקנון ל-BMI, עישון, פעילות גופנית, מצב מנופאוזלי, שימוש בהורמונים פוסט מנופאוזלים וצריכה יומית של סידן, ויטמין D וחלבון, הסיכון היחסי לשבר בירך היה פי 6.4 בנשים עם סוכרת סוג 1 ופי -2.2 בנשים עם סוכרת סוג 2, בהשוואה לנשים ללא סוכרת.

כמו כן, הסיכון היחסי לשבר בירך עולה יותר עם משך ארוך יותר של סוכרת סוג 2.

הסיכון היחסי לשבר בירך גם עולה עם טיפול באינסולין. הדבר יכול להיות אינדיקטור לתהליך מחלה קשה יותר מאשר להיות תורם ישיר לשבר בירך. מצד שני, לאינסולין יש אפקט אנבולי על העצם. התפקיד של אינסולין בסיכון לשבר אינו ברור עדיין ויש צורך במחקרים נוספים. מכל מקום, תוצאות מחקר זה מדגישות את הצורך באסטרטגיות מניעה לנפילה ולשבר בחולי סוכרת.

Prospective Study of Diabetes and Risk of Hip Fracture, Diabetes Care 29:1573-1578, 2006,

 

13/7 -   האם עליה במשקל בתקופה פוסט מנופאוזלית מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד ? (מתוך American Medical Association)    ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של American Medical Association, עולה כי נשים, שעולות במשקלן לפני ובעיקר אחרי מנופאוזה, מעלות את הסיכון שלהן לחלות בסרטן שד, בעוד שירידה במשקל מורידה את הסיכון. במחקר השתתפו כ-49,000 נשים בין הגילאים 30-55, שהיו פרה מנופאוזליות בנקודת ההתחלה בשנת 1976, ללא סיפור של סרטן והפכו לפוסט מנופאוזליות או עברו ניתוח כריתת שחלות דו צדדי במהלך המחקר.

במהלך המעקב בשנת 2002, דווחו כ- 2400 מקרים של סרטן שד פולשני.  בקרב נבדקות פוסט מנופאוזליות. בממוצע הנשים העלו 12 ק"ג במשקלן מאז גיל 18 ו-3 ק"ג לאחר מנופאוזה.

החוקרים תקננו את גורמי הסיכון, ומצאו כי בהשוואה לנשים, שהמשקל שלהן נשאר יציב, הסיכון היחסי , ה-RR (adjusted relative risk) לסרטו שד  היה 1.45 עבור נשים, שהוסיפו 25 ק"ג או יותר מאז גיל 18, ו-1.18 עבור נשים, שהוסיפו 10 ק"ג או יותר לאחר מנופאוזה.

 

נמצא עוד עבור כל הקטגוריות, ה-RR היה גבוה יותר בקרב נשים, שלא הפסיקו להשתמש בהורמונים פוסט מנופאוזלים. החוקרים מסכמים כי נשים צריכות להימנע מעליה במשקל במהלך החיים הבוגרים מאשר להסתמך על ירידה במשקל לאחר מנופאוזה בכדי להוריד את הסיכון שלהן לסרטן שד.

Adult Weight Change and Risk of Postmenopausal Breast Cancer, JAMA. 2006;296:193-201

 

13/7  - האם נשים מעשנות נמצאות בסיכון גבוה פי 2 יותר מגברים לפתח סרטן ריאות ? (מתוך Journal of the American Medical Association)    ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Journal of the American Medical Association, עולה כי לנשים מעשנות יש סיכון גדול יותר של פי 2 מאשר גברים לפתח סרטן ריאה, דבר המציע, שיש להן רגישות גבוהה לקרצינוגנים הנמצאים בטבק. אך המחקר גם מצא, שברגע שהן מפתחות סרטן ריאה, נשים עתידות לשרוד יותר מגברים, ממצא זה מאשר ממצאים של מחקרים קודמים. המחקר עקב אחר 17,000 מעשנים. הממצאים הראו את הצורך לחנך נשים צעירות, שהן בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, אפילו אם הן מעשנות את אותה הכמות כמו שגברים מעשנים. בהתבסס על הפגיעות היתרה שלהן לעישון סיגריות, נשים גם יצטרכו לעבור בדיקות סקר לסרטן ריאה מוקדם יותר בהשוואה לגברים. ההצעה היא שהסף לבדיקת סקר לסרטן ריאה בנשים צריך להיות  נמוך יותר בהשוואה לגברים במונחי שנות עישון. החוקרים אספו מידע מנבדקים, שעברו סיקור CT לאיתור סרטן ריאה במרכזים באמריקה הצפונית. כל המשתתפים היו מעשנים נוכחים או מעשנים לשעבר, בגיל 40 ומעלה ולא היו להם סימפטומים של סרטן ריאה בעת בדיקת הסיקור.

הבדיקה איתרה סרטן ריאה ב-2% מתוך הנשים, וב-1.2% מתוך הגברים. לאחר תקנון להבדלים בגיל ובהיסטוריית עישון, נמצא שלנשים יש כמעט סיכון כפול לסרטן ריאות בהשוואה לגברים.

 

נשים, שאבחנו כחולות בסרטן ריאה היו בגיל דומה לגברים (67 מול 68), אך הן עישנו הרבה פחות (47 מול 67 שנות קופסא). בנוסף, היה יותר אבחון של נשים עם מחלה קלינית בשלב 1 (89% מול 80%) והיה להן סיכון יותר גדול לחלות בסרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה  (73% מול 59%,). המחקר הראה כאמור ששנשים שחלו בסרטן ריאה שורדות יותר מגברים. תוצאות מחקר אלה מבהירות חלק מהבלבול הממושך, שאפף את נושא סרטן ריאה ומין החולה. בהינתן אותה חשיפה, נשים עתידות למות פחות מסרטן ריאה בהשוואה לגברים, אך יש להן סיכון כפול לחלות במחלה.

Women's Susceptibility to Tobacco Carcinogens and Survival After Diagnosis of Lung Cancer, JAMA. 2006;296:180-184


לשאלת ההשתלמות

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני