מאת ד"ר יוליה וקסמן
על פי מחקר חדש, עבור נשים עם שד צפוף, בדיקת סקר עם MRI כל 4 שנים היא cost effective ובעלת תועלת רבה. אם האישה חוששת שאינטרבלים של 4 שנים הם ארוכים מידי, ניתן להציע בנוסף גם ממוגרפיה כל שנתיים. הדיוק של MRI טוב יותר ממוגרפיה בכל הנשים, אך הדיוק באבחון נדרש בעיקר בנשים בסיכון גבוה לסרטן שד ובהן הוא יותר cost effective.
המחקר מבוסס על ה- DENSE TRIAL שהראה שתוספת של MRI לבדיקת הסקר בנשים עם שד צפוף איתרה יותר סרטנים בהשוואה לממוגרפיה. במחקר המטופלות עברו MRI וממוגרפיה כל שנתיים וקבוצת הבקרה עברה רק ממוגרפיות כל שנתיים.
במחקר הנוכחי חושבו ה- incremental cost-effectiveness ratios (ICERs) והחוקרים הראו שסקירה בממוגרפיה בלבד כל שנתיים עלתה פחות מכל יתר האסטרטגיות אך גרמה למספר הכי נמוך של quality-adjusted life years (QALYs). כלומר התועלת למטופלת הייתה הכי נמוכה. ביצוע MRI אחת לשנתיים עלה הכי הרבה ולא גרם למספר הכי גבוה של QALYs. ביצוע ממוגרפיה ו- MRI אחת לארבע שנים הייתה קרובה ביעילות ל- MRI אחת לשנתיים. לביצוע MRI אחת ל- 4 שנים היה ICER הכי טוב.
מבחינת שביעות רצון המטופלות, MRI וממוגרפיה שתיהן בדיקות לא נעימות ויש נשים שיעדיפו MRI על ממוגרפיה, במיוחד משום שהרגישות גבוהה יותר ממוגרפיה. ל-10% מהנשים יש שד צפוף. העלייה בעלות עקב הבדיקות מתקזזת עם העלות של הטיפולים בסרטן שד יותר אגרסיבי המתגלה בשלבים יותר מאוחרים.
25-45% מסרטני השד מתגלים באינטרוול שבין בדיקות הסקר, גם כאשר הנשים מבצעות ממוגרפיות איכותיות. על ידי שימוש ב- MRI ניתן לצמצם את הסרטנים המתגלים באינטרוול כמעט לאפס. ניתן להסביר זאת על ידי כך שממוגרפיות מפספסות סרטנים שגדלים מהר, משום שהם נראים כמו שינויים ציסטיים שפירים. חשוב לזכור ש-20% מהגידולים שמאובחנים לראשונה בממוגרפיה הם מתקדמים.
העבודה הזאת מתיישבת עם המגמה הכללית באונקולוגיה (לגבי בדיקות סקר וטיפולים) של נטישת הקונספט של one-size-fits-all. המגמה היא לסווג את המטופלים לפי רמות סיכון אישיות. במקרה של סרטני שד, סיווג המטופלות לפי סיפור משפחתי או אישי וגם צפיפות השד.
הכתבה פורסמה ב- MEDSCAPE