מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב יילודים ששרדו פגות קיצונית, לא תועדו הבדלים בשיעורי מוגבלות נוירו-התפתחותית לאחר שנתיים בין יילודים אשר טופלו בשלב מוקדם ב-Budesonide בשיאוף למניעת BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) ובין אלו שנטלו פלסבו. עם זאת, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב אלו שנטלו את הטיפול הפעיל ב-Budesonide.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע רב אודות ההשפעות ארוכות הטווח על המצב הנוירו-התפתחותי של טיפול בגלוקוקורטיקואידים בשיאוף למניעת BPD ביילודים שנולדו לפני שבוע 28 להיריון.
במסגרת המחקר נכללו 863 יילודים שנולדו לאחר בין 23 שבועות ועד 27 שבועות ושישה ימים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול מוקדם (בתוך 24 שעות מהלידה) ב-Budesonide בשיאוף או בפלסבו. תוצא הסיום המשני שהוגדר מראש היה המוגבלות הנוירו-התפתחותית בקרב השורדים, שהוגדרה כמשלב של שיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי לפי סולם Bayley Scales of Infant Development, חרשות, או עיוורון בגיל מתוקן של 18-22 חודשים.
נתונים זמינים אודות תוצא הסיום המשולב בטווח הארוך היו זמינים אודות 629 יילודים. מבין אלו, 148 מבין 308 יילודים (48.1%) שטופלו ב-Budesonide סבלו ממוגבלות נוירו-התפתחותית, זאת בהשוואה ל-165 מבין 321 יילודים (51.4%) בקבוצת הפלסבו (סיכון יחסי, מתוקן לגיל היריון, של 0.93, רווח בר-סמך של 0.80-1.09, p=0.40). לא תועדו הבדלים משמעותיים באף אחד מהמרכיבים הפרטניים של התוצא המשני.
החוקרים מדווחים על שיעורי תמותה גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב-Budesonide, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (82 מבין 413 יילודים [19.9%], לעומת 58 מבין 400 יילודים [14.5%] עם נתונים אודות המצב החיוני; סיכון יחסי של 1.37, רווח בר סמך של 1.01-1.86, p=0.04).
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי בפגות קיצונית, טיפול מניעתי ב-Budesonide אינו מוביל לשיפור במוגבלות נוירו-התפתחותית לאחר שנתיים ואף מלווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר.
N Engl J Med 2018; 378:148-157
הערת עורך מדור נאונטולוגיה, ד"ר ברנרד ברזילי :
לצערנו עדיין לא נמצא כדור הקסם שימנע את הופעת ה-BPD מבלי לגרום לסיבוכים משמעותיים.