השתלת דפיברילטור (ר"ת AICD) כאמצעי למניעה ראשונית של מוות פתאומי לבבי (ר"ת SCD ), במטופלי אי ספיקת לב (ר"ת HF ) עם מקטע פליטה (ר"ת LVEF ) ירוד מקובלת בכל האיגודים הקרדיולוגיים כאשר המטופל סימפטומטי בדירוג NYHA II-III , אך הדעות חלוקות במטופלי HF אסימפטומטיים.
האיגוד האנגלי NICE דוגל בהשתלת AICD פרופילקטית גם במטופל HF ב -I- NYHA , האמריקאים מבדילים בין אטיולוגיה איסכמית או non ischemic CMO, בעת שהאירופאים לפי ה- ESC לא מצדדים.
המחקרים המבוקרים עליהם התבססו ההנחיות, רובם בוצעו לפני מעל 2 עשורים, והודות לטיפול המיטבי המשולב בHF כיום והירידה המובהקת במוות פתאומי במטופלים אלה, יתכן היתרון של AICD כמניעה ראשונית, דורש הערכה מחודשת במקרים גבוליים אלה.
מטרת המחקר:
להעריך היארעות מתן טיפול הולם של ההתקן (ר"ת ADT כ appropriate device therapy ) ומוות במדגם של מטופלים כיום, הסובלים מ HF ו LVEF קטן מ 35%, בדרגה תפקודית NYHA – I אשר קבלו AICD למניעה ראשונית של SCD .
שיטות:
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 572 מטופלים עם LVEF < 35% אשר קבלו AICD פרופילקטי למניעה ראשונית, עם או ללא רה סנכרון כ CRT- D , בין 2009-2016. מטופלים עם אטיולוגיות מיוחדות כהתוויה: HCM , ARVCM , מחלות אגירה, או channelopathies, לא הוכללו, ולא כאלה ב NYHA- IV.
במטרה להשוות היארעות ADT ותמותה , מטופלי NYHA- I הושוו לאלה ב NYHA- II-III על ידי אנאליזה של COX regression.
להמשך קריאת התוצאות והמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי