מודל לימוד מכונה המתבסס על נתונים קליניים ואלקטרו קרדיוגרפיים זמינים עשוי לסייע בזיהוי הפרעה בתפקוד דיאסטולי של חדר שמאל, סמן חשד לניבוי אי-ספיקת לב, ללא צורך באקו-לב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Cardiology.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, שכלל 1,202 חולים משלושה מרכזים בארצות הברית ואחד מקנדה. לפיתוח מודלי לימוד-מכונה, הם בחנו 814 חולים ממרכזים בארצות הברית כמדגם פנימי ולאחר מכן חילקו באקראי את מדגם האימון והמדגם הפנימי ביחס 80:20 (651 ו-153 משתתפים). 388 המשתתפים מקנדה שימשו כמדגם חיצוני לבחינת המודל.
מודל לימוד מכונה פותח באמצעות spECG (Signal Processed ECG), אק"ג סטנדרטי ומאפיינים קליניים. כל החולים השלימו אק"ג עם 12 לידים וכן בו-זמנית השלימו spECG ביחד עם אק"ג דופלר דו-ממדי באותו יום.
המודל העריך את מהירות הרפיית חדר שמאל באקו-לב על-בסיס מאפיינים מאק"ג סטנדרטי ו-spECG. עוד נלקחו בחשבון 10 מאפיינים קליניים, כולל גיל, מין, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי ומחלות רקע כולל מחלה צרברווסקולארית וקרדיווסקולארית, סוכרת, יתר לחץ דם, בדיסליפידמיה ומחלת כליות כרונית.
מהנתונים עולה כי מודל לימוד-מכונה ניבא את הערכים הכמותיים של מהירות הרפיית חדר שמאל, כפי שנקבע לפי בדיקת אקו-לב, הן במדגם הפנימי והן במדגם החיצוני.
החוקרים חישבו את השטח מתחת לעקומה בכדי לנבא את הערכת ערכי e' על-סמך המודל, אל מול ערכי e' בהנחיות וזיהו קורלציה הדוקה בין המדגם הפנימי (שטח מתחת לעקומה של 0.83; רגישות 78%, סגוליות 77%, ערך מנבא שלילי 73% וערך מנבא חיובי 82%) והמדגם החיצוני (שטח מתחת לעקומה של 0.84, רגישות 90%, סגוליות 61%, ערך מנבא שלילי 81% וערך מנבא חיובי 77%).
מהנתונים עולה כי למודל דיוק של 73%-77% לזיהוי הפרעה בתפקוד דיאסטולי ולכן עשוי לשמש כצעד ראשון להערכת נוכחות הפרעה בתפקוד חדר שמאל ולסייע באבחנה מוקדמת ובמתן טיפול מוקדם לחולים עם אי-ספיקת לב.
J Am Coll Cardiol. 2020;76:930-941.
לידיעה במדסקייפ