במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology: Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מן עולה כי בקשישים העוברים לאחר השתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), עם או ללא CRT (Cardiac Resynchronization Therapy), שיעורי הסיבוכים והתמותה גבוהים לאחר שנה אחת. בהשוואה להשתלת ICD בלבד, השתלת CRT-D לוותה בסיכון נמוך יותר לתמותה בחולים בגילאי 74 שנים ומעלה ובסיכון מופחת לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב באלו בגילאי 85 שנים ומעלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העליה במספר החולים המבוגרים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, התועלת של CRT באוכלוסייה זו אינה ידועה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את יעילות CRT-D אל מול ICD בלבד בקשישים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
המחקר כלל מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר עברו השתלת CRT-D או ICD בין ינואר 2008 ועד אוגוסט 2015. המבוטחים סווגו לפי גיל (65-74 שנים, 75-84 שנים ו-85 שנים ומעלה) והחוקרים בחנו את התוצאות בין מושתלי CRT-D ומושתלי ICD.
בהשוואה לחולים בהם הושתל ICD בלבד, אלו שעברו השתלת CRT-D היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים וחסם צרור הולכה שמאלי. מניתוח סטטיסטי עלה כי שיעור הסיבוכים הכולל היה גבוה בקבוצות הגיל השונות ולאחר השתלת CRT-D או ICD בלבד ונע בין 14% עד 20%. שיעורי התמותה לאחר שנה אחת היו גם כן גבוהים בכל קבוצות החולים במחקר.
בשתי קבוצות החולים בגילאים המבוגרים יותר, הסיכון לתמותה היה נמוך יותר בקרב חולים לאחר השתלת CRT-D (יחס סיכון של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.95 ויחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.90, בהתאמה; p<0.001); הסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב היה נמוך יותר בחולים לאחר השתלת CRT-D לעומת ICD בקרב אלו בגילאי 85 שנים ומעלה (יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.92, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב-CRT בחולים מבוגרים מתאימים העוברים השתלת ICD.
J Am Coll Cardiol HF. 2022 Mar, 10 (3) 147–157