בנשים עם סרטן שד תועד סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, קרדיומיופתיה ואירועים קרדיווסקולאריים אחרים, בהשוואה לנשים ללא סרטן שד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין טיפול לסרטן שד ובין התפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. למעשה, עשר שנים לאחר אבחנת סרטן שד הנשים בסיכון גבוה יותר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם מאשר משנית לסרטן שד.
כעת השוו החוקרים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ותמותה במדגם פרוספקטיבי של למעלה מ-81,000 נשים במאגר Kaiser Permanente Northern California. אוכלוסיית המחקר כלל 13,642 נשים עם אבחנה של סרטן שד פולשני בין 2005 ו-2013, כולן קיבלו טיפול כימותרפי, טיפול קרינתי או טיפול אנדוקריני. קבוצת ביקורת שכללה 68,202 נשים ללא סרטן שד הותאמה לפי גיל ומוצא/גזע.
במהלך מעקב ממוצע של 7 שנים, בקרב נשים שטופלו באנתריציקלינים ו/או Trastuzumab (הרספטין) תועד סיכון גבוה יותר לאי-ספיקת לב או קרדיומיופתיה, בהשוואה לביקורות. בנשים שקיבלו טיפול באנתרציקלינים והרספטין תועד הסיכון הגבוה ביותר (יחס סיכון של 3.68, רווח בר-סמך 95% של 1.79-7.59).
בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול קרינתי (יחס סיכון של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.69) או טופלו במעכבי ארומטאז (יחס סיכון של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.6) גם תועד סיכון מוגבר משמעותית לאי-ספיקת לב או קרדיומיופתיה, בהשוואה לביקורות.
עוד עולה מהנתונים כי בנשים עם סרטן שד תועד סיכון מוגבר לדום לב, אירוע מוחי, הפרעות קצב לב, תרומבואמבוליזם ורידי, תמותה משנית למחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה.
ממצאי המחקר מעידים כי בנשים עם סרטן שד שקיבלו כל משלב כימותרפי תועדה עליה של 50% ומעלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. נתונים אלו תומכים בצורך בייסוד תכניות זמינות לנשים עם סרטן שד במהלך הטיפולים והמעקב לאחר החלמה מהממאירות.
החוקרים מתכננים לערוך מחקר נוסף לבחינת משלבי טיפול, כולל סוגים, מינונים ומשכי טיפול שונים. הם מתכננים לשים דגש גדול יותר על פיתוח גישות קליניות לניהול הסיכון והגנה מפני מחלות לב וכלי דם בקרב נשים ששרדו סרטן שד.
Journal of Clinical Oncology 2022
לידיעה ב-Healio