במאמר שפורסם בכתב העת Cardiology Research and Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסתיידות עורק רדיאלי מנבאת הופעת נגעים מסויידים בעורקים כליליים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טרשת עורקים הינה מחלה סיסטמית של העורקים עם מעורבות הטרוגנית בכלל מיטות כלי הדם; עם זאת, אין מחקרים להערכת הקשר בין הסתיידות עורקים כליליים ועורק רדיאלי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שני האתרים והחשיבות הפרוגנוסטית של הסתיידות עורק רדיאלי למחלת עורקים כלילית.
המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על בדיקת אולטרה-סאונד דופלר של העורק הרדיאלי ואנגיוגרפיה של העורקים הכליליים. מדגם המחקר כלל 202 חולים שעברו אולטרה-סאונד דופלר של העורק הרדיאלי במהלך צנתור בגישה רדיאלית ואנגיוגרפיה של העורקים הכליליים באותה פרוצדורה, בתקופה שבין דצמבר 2020 ועד מאי 2021.
החוקרים מדווחים כי ב-103 חולים הייתה עדות להסתיידות עורק רדיאלי במהלך בדיקת אולטרה-סאונד דופלר וב-99 חולים לא הייתה עדות להסתיידות עורק רדיאלי. הסתיידות כלילית נקבעה על-בסיס בדיקה אנגיוגרפית ודורגה כמתונה וחמורה, בדיקת CT (מדד Agatson Units מעל 100) או הדמיה תוך-כלילית (IVUS, OCT).
מהנתונים עולה קורלציה משמעותית בין הסתיידות עורק רדיאלי והסתיידות כלילית (67.3% לעומת 32.7%, p=0.001). הקורלציה בין גורמי סיכון דוגמת גיל, עישון, מחלת כליות כרונית וסוכרת הייתה גבוהה יותר, בעוד שלמגדר החולה לא הייתה השפעה משמעותית. הצורך בהשלמת התערבות כלילית מילעורית ו/או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים היה גדול יותר בחולים עם הסתיידות עורק רדיאלי (60% לעומת 44%, p=0.02) ומכאן עולה כי הסתיידות עורק רדיאלי מנבאת את היקף וחומרת מחלת עורקים כלילית.
ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית של הערכת העורקים הרדיאליים במקרים בהם עולה חשד למחלת עורקים כלילית.
Cardiol Res Pract. 2022 May 31