פרוצדורת נורווד (Norwood procedure) היא פרוצדורת הצעד הפליאטיבי הראשון בטיפול בסינדרום לב שמאלי היפופלסטי (HLHS). באופן מסורתי, מחזור הדם הריאתי מסופק דרך שנט BT (Blalock Taussig), שעבר שינוי, אך התאמה שבוצעה לאחרונה ואומצה על ידי חלק מהמרכזים באנגליה, ממירה שנט זה בצינור בין חדר ימין ועורקי הריאה (צינור RV-PA). הטענה היא שתחליף זה יביא לאיזון טוב יותר בין מחזור הדם הריאתי והסיסטמי.
מטרת המחקר הייתה להשוות פרופיל המודינאמי פוסט ניתוחי מוקדם בין מטופלים העוברים שנט BT או צינור RV-PA.
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית ביחידות טיפול נמרץ ילדים, שכללה 51 ילדים עם HLHS, שעברו את פרוצדורת נורווד עם שנט BT (קבוצה 1, n=23) או עם צינור RV-PA (קבוצה 2, n=28). נתוני המידע נאספו ב-10 נקודות זמן ב-96 השעות הראשונות לאחר הניתוח.
לחץ דם דיאסטולי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצה 1 (p<0.001) עם טרנד לכיוון לחץ דם סיסטולי גבוה יותר וללא הבדל בלחץ דם ממוצע. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בסמנים של זרימת דם ריאתית (PaO2, PaCO2, PaO2/FiO2 ratio), בסמנים של זרימת דם סיסטמית (רמת לקטט בדם, oxygen extraction ratio) או ביחס המוערך של זרימת דם ריאתית :סיסטמית (Qp:Qs). למרות לחץ דם דיאסטולי נמוך יותר בקבוצה 1, התפקוד הכלייתי והכבדי לא השתנה במהלך חמשת הימים לאחר הניתוח בין הקבוצות.
לסיכום, עם היוצא דופן של לחץ דם דיאסטולי גבוה יותר בקבוצת הצינור RV-PA, לא נמצאו הבדלים בפרופיל המודינאמי מוקדם בין מטופלים, שעברו שנט BT או צינור RV-PA.
Archives of Disease in Childhood - Fetal and Neonatal Edition 2007;92:F210-F214 –
הערות עורך:
נראה לי שכל זמן שהשנט מתפקד אין הבדל בין שני סוגי השנטים, לפחות לא בתוצאות המיידיות לאחר הניתוח.