בחולים שטופלו ב-tamsulosin (Flomax) ועברו ניתוח קטרקט, שיעור הסיבוכים הוא נמוך ותוצאות הראייה הן טובות, כאשר המנתחים מקבלים אזהרה מוקדמת בנוגע להיסטוריית השימוש ב- tamsulosin, ולכן משתמשים באסטרטגיות ניתוחיות מתאימות- כך עולה ממחקר, שהוצג בכינוס המשולב של ה- American Academy of Ophthalmology וה-Asia Pacific Academy of Ophthalmology.
Tamsulosin הינו אנטגוניסט אדרנרגי סיסטמי לאלפא 1, המשמש לעיתים קרובות בטיפול בהיפרפלזיה שפירה של הערמונית. במחקר של 1600 חולי קטרקט שהושלם ב-2005, תואר ה- intraoperative floppy iris syndrome (IFIS), הקשור לשימוש בתרופות ממשפחה זאת.
IFIS נמצא קשור לשיעור סיבוכים גבוה יותר, כולל טראומה לקשתית, קרע של הקפסולה האחורית, ו- vitreous loss. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הסיכון לסיבוכים כאשר המנתחים מצפים ל-IFIS ומשתמשים בשיטות אלטרנטיביות להתמודדות עם האישון הקטן.
במהלך תקופה של 7 חודשים, 135 חולי קטרקט המטופלים ב- tamsulosin נרשמו ב-10 נקודות מחקר ברחבי ארה"ב. חולים עם היסטוריה של iridocyclitis, ניאווסקולריזציה של הקשתית או ניתוח קודם בקשתית וחולים עם קטרקט טראומטי, zonular dialysis או קטרקט הקשור במחלה עינית הוצאו מהמחקר.
המשתתפים עברו ניתוח קטרקט ע"י אחד מתוך 15 מנתחים, שנתבקשו לבחור באחת מתוך 4 טכניקות להתמודדות עם האישון: מדחקי קשתית, הרחבת טבעת האישון,viscoadaptive ophthalmic viscosurgical device (Healon 5) ואטרופין מקומי לפני הניתוח.
נתונים נאספו אודות 167 עיניים סה"כ. ב-10% מהעיניים לא נצפה IFIS כלל, וב-73% נמצא IFIS בדרגה מתונה (floppy iris, מיוזיס משמעותי ונטייה קלה לצניחת קשתית) עד חמורה (floppy iris, מיוזיס משמעותי ונטייה חזקה לצניחת קשתית). בקרב 32 עיניים, בחולים שהפסיקו את השימוש ב- tamsulosin לפני הניתוח, לא נצפה שינוי בחומרת IFIS.
הסיבוכים כללו קרע של הקפסולה האחורית, vitreous loss וכן בצקת מקולארית. תיקון חדות ראייה של 20/40 לפחות הושג ב-95% מהעיניים. בקרב 9 העיניים שהשיגו חדות ראייה נמוכה, הסיבה יוחסה לעין עצלה (1=n), ממברנה על-רשתית (2=n), ודגנרציה מקולרית הקשורה בגיל (5=n).
לדברי החוקרים, המחקר מראה, כי שיעור הסיבוכים הינו סביר, ואולי אף דומה לזה של חולים ללא סיפור של שימוש ב- tamsulosin. התוצאות מעודדות, כיוון שמראות כי מנתחים מומחים היודעים מראש על שימוש ב- tamsulosin יכולים להשיג תוצאה ניתוחית טובה.
אולם, הנגיעה של חסמי אלפא 1 לניתוח עיניים אינה ברורה לחולים, ואלה הנמצאים תחת טיפול עלולים לא לדווח על השימוש בהם לרופאי העיניים. לכן, על המנתחים לאסוף נתונים מקיפים אודות ההיסטוריה הרפואית של החולה.
בנוסף, על המנתחים להתכונן לשימוש באסטרטגיות לטיפול ב- IFIS, בשל השימוש הנפוץ בחסמי אלפא 1. כפי שעולה מן התוצאות, שימוש קודם גם הוא בעל השפעה, והפסקת הטיפול לקראת הניתוח אינה מועילה. לכן, על המנתחים לוודא שהם מכירים לפחות אחת מארבע השיטות הכירורגיות שצוינו.
לידיעה במדסקייפ