ממחקר חדש עולה, כי האינדקס הגליקמי בתזונה נראה כמנבא משמעותי להיארעות קטרקט קורטיקלי.
החוקרים מסבירים, כי כמות ואיכות הפחמימות בתזונה עשויות לשחק תפקיד בהיווצרות קטרקט. מחקרים קודמים, כולל נתונים ממחקרים בבעלי-חיים, תמכו ברעיון, אך רק מספר קטן של מחקרים אפידמיולוגיים בדקו את הנושא.
במסגרת המחקר, החוקרים בדקו את הקשר בין פחמימות בתזונה ובין היארעות קטרקט ב-933 פרטים, שהיו בני 49 שנים לפחות בזמן הגיוס, והיו במעקב למשך עד 10 שנים. התזונה הוערכה בתחילת המחקר באמצעות שאלוני תזונה חצי-כמותיים.
הצריכה הכוללת של פחמימות נקבעה עבור כל משתתף והאינדקס הגליקמי, מדד של איכות הפחמימות חושב. עומס גליקמי, שהינו מכפלת האינדקס הגליקמי של המזון בתכולת הפחמימות הזמינות, שימש לאומדן של כמות ואיכות הפחמימות.
לאחר תקנון לגיל, מין, סוכרת וערפלנים פוטנציאליים נוספים, נמצא כי כל עלייה בסטיית תקן אחת באינדקס הגליקמי בתזונה הייתה קשורה בעליה של 19% בסיכון לקטרקט קורטיקלי. משתתפים ברבעון הגבוה ביותר באינדקס הגליקמי היו בעלי סבירות גבוהה יותר ב-77% לפתח קטרקט יחסית לאלה ברבעון הנמוך ביותר.
כאשר האנליזה הוגבלה ללא-סוכרתיים, הקשר נעשה חלש יותר והיה חסר מובהקות סטטיסטית.
אם כך, מסכמים החוקרים, האינדקס הגליקמי בתזונה נראה כחסר השפעה על הסיכון לקטרקט נוקלארי או תת-קפסולרי אחורי. בנוסף, לא נמצא קשר בין כמות הפחמימות או העומס הגליקמי ובין אף אחד מסוגי הקטרקט.
לדבריהם, מאחר ומזונות עתירי פחמימות מהווים את המרכיב העיקרי בתזונה בבני אדם, וקטרקט מביא לנטל כלכלי ובריאותי משמעותי, מחקרים נוספים דרושים על מנת לברר אילו אספקטים בצריכת הפחמימות בתזונה עשויים להשפיע על הסיכון לפתח קטרקט.
Am J Clin Nutr. 2007;85:1502-1508
לידיעה במדסקייפ