ממחקר חדש עולה, כי גיל צעיר יותר בעת אבחון קטרקט קשור בהתפתחות גלאוקומה לאחר ניתוח לתיקון הקטרקט.
מטרת המחקר הייתה לזהות את הפקטורים, הקשורים בגלאוקומה רחבת זווית לאחר ניתוח, בקבוצה מייצגת של ילדים, שעברו ניתוח לתיקון קטרקט מולד או קטרקט של גיל הילדות.
במסגרת המחקר, אותרו כל הילדים בבריטניה, שהיו עם אבחנה חדשה של קטרקט בתקופה בת 12 חודשים בשנים 1995-1996 (ה- British Congenital/Infantile Cataract Study), והיו מתאימים להשתתף במחקר. סה"כ, 165 ילדים עם קטרקט מולד או קטרקט של גיל הילדות עברו ניתוח קטרקט.
נתונים אודות התוצאות נאספו לפחות שש שנים לאחר האבחנה. עבור ילדים שעברו תיקון של הקטרקט, בוצעה אנליזה מסוג cox regression, במטרה לקבוע את ההיארעות של גלאוקומה רחבת זווית לאחר ניתוח, ואת ההשפעה של גורמי מפתח העשויים להיות קשורים בכך (גיל בעת האבחנה ובעת הניתוח, סוג הניתוח, השתלה ראשונית של עדשה תוך-עינית, uveitis חמורה לאחר הניתוח ומיקרופתלמיה).
החוקרים מדווחים, כי גלאוקומה אחר-ניתוחית התפתחה ב-27 מתוך 275 עיניים של 165 הילדים, שעברו ניתוח קטרקט. עפ"י הדיווח, ההיארעות השנתית הכוללת של גלאוקומה אחר-ניתוחית הייתה 5.25 ל-100 ניתוחי קטרקט, וחציון הזמן להתפתחות גלאוקומה אחר-ניתוחית היה 1.34 שנים (טווח 0.39 חודשים-6.73 שנים).
לדברי החוקרים, גיל צעיר יותר בעת אבחון הקטרקט היה הפקטור היחיד, שהיה קשור באופן בלתי תלוי בהתפתחות גלאוקומה, כאשר כל הפקטורים האחרים שנבדקו (שכולם היו קשורים סטטיסטית בגיל בעת האבחון) נלקחו בחשבון. עלייה של פי 10 בגיל בעת האבחון (למשל, 30 ימים בהשוואה ל-3 ימים) הייתה קשורה בירידה של 64% ב- hazard ratio.
לסיום, מוסיפים החוקרים ואומרים, כי חציון הזמן להתפתחות גלאוקומה רחבת זווית לאחר ניתוח במחקר הנוכחי היה נמוך יותר ממה שדווח בעבר, מה שמדגיש את הצורך בערנות מוגברת כבר בתקופה האחר-ניתוחית המוקדמת. לדבריהם, זיהוי מוקדם יותר של קטרקט היה הפקטור המשמעותי היחיד, שנמצא קשור בהתפתחות גלאוקומה לאחר ניתוח לתיקון קטרקט מולד.
Ophthalmology. 2007 Dec 26