במסגרת מחקר חדש ביקשו החוקרים להעריך את חשיבות הזרקת Bevacizumab לתוך הזגוגית, בזמן ניתוח קטרקט, במניעת התקדמות רטינופתיה סוכרתית ומקולופתיה סוכרתית.
החוקרים חילקו את המשתתפים במחקר לפרוצדורה סטנדרטית שכללה Phacoemulsification עם השתלת עדשות תוך-עינית (קבוצת ביקורת) או לטיפול ב- Bevacizumabבמינון 1.25 מ"ג, שניתן בהזרקה לתוך הזגוגית בסיום הניתוח (קבוצת התערבות). החוקרים העריכו את השינויים ברטינופתיה ומקולופתיה סוכרתית בכל ביקור לאחר ניתוח במהלך מעקב בן 6 חודשים.
החוקרים גייסו 68 עיניים (68 חולים) עם רטינופתיה סוכרתית וקטרקט. ב-15 מבין 33 עיניים (45.45%) בקבוצת הביקורת חלה התקדמות של רטינופתיה סוכרתית , זאת לעומת 4 מבין 35 עיניים (11.42%) בקבוצת ההתערבות (p=0.002). התקדמות מקולופתיה סוכרתית זוהתה ב-17 עיניים (51.51%) בקבוצת הביקורת ו-2 עיניים (5.71%) בקבוצת ההתערבות (p=0.0001). החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בחדות הראיה לאחר הניתוח בין שתי הקבוצות (p=0.772). שתי עיניים בקבוצת הביקורת ואף אחת מהעיניים בקבוצת ההתערבות התקדמו לגלאוקומה נאווסקולרית. עובי החלק המרכזי של המקולה לאחר הניתוח ועובי המקולה הממוצע לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות (p=0.874 ו-p=0.942, בהתאמה).
לסיכום, הזרקה לתוך הזגוגית של Bevacizumab במינון 1.25 מ"ג בזמן ניתוח קטרקט הינה טיפול בטוח ויעיל במניעת התקדמות רטינופתיה סוכרתית ומקולופתיה סוכרתית בחולים עם קטרקט ורטינופתיה סוכרתית.
J Cataract Refract Surg. 2009 Jan;35(1):18-25
לידיעה ב-Pubmed