ניתוח ירוד נחשב כגורם סיכון להיווצרות היפרדות רשתית בחולים עם מיופיה גבוהה. דווח שיש הבדל בין שכיחות היפרדות רשתית כאשר משווים בין עיניים מיופיות לעיניים אמטרופיות. בנוסף לכך, נמצא גם שוני בשכיחות היפרדות הרשתית בהתאם לגובה המיופיה.
מספר מחקרים הצביעו על כך שהטכניקות הניתוחיות החדשות עשויות להפחית את שכיחות היפרדות הרשתית לאחר ניתוח ירוד.
במחקר רטרופסקטיבי שתוכנן כ- paired-eye ו- case–control נבדקה שכיחות היפרדות רשתית לאחר ניתוח ירוד בשיטת פקואמולסיפיקציה בחולים עם מיופיה גבוהה. (3) המחקר בוצע על ידי חוקרים ממרפאת העיניים של אוניברסיטת רומא מאיטליה ומ- Massachusetts Eye and Ear Infirmary, Harvard Medical School, Boston מארה"ב.
אוכלוסית המחקר כללה 930 עיניים של 930 חולים בגיל ממוצע של 62.5 שנים, עם מיופיה גבוהה בין 15- ל- 30- דיופטריות, שעברו ניתוח ירוד בשיטת פקואמולסיפיקציה ללא כל סיבוך. משך המעקב היה 36 חדשים כאשר הממצא שנבדק היה היווצרות היפרדות רשתית.
היפרדות רשתית נמצאה ב- 8.0% מבין העיניים שעברו ניתוח ירוד בהשוואה ל- 1.2% בקרב העיניים בקבוצת הביקורת. בקרב העיניים שעברו ניתוח ירוד היפרדות רשתית אחורית היתה השכיחה ביותר וכללה 52.7% מהעיניים עם היפרדות רשתית. ההבדל בין הקבוצות היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. בקבוצת הביקורת הפרדות פריפרית עם או ללא מעורבות מקולרית היתה השכיחה ביותר וכללה 47.3% מהעיניים עם הפרדות רשתית.
המסקנה היתה שגם ניתוח ירוד בשיטת פקואמולסיפיקציה מגדילה את הסיכון לפתח היפרדות רשתית בעיניים עם קוצר ראיה גבוה.