מנתחי קטרקט בארצות הברית מתחילים לקבל את אפשרות זריקות תכשירים אנטיביוטיים לתוך הלשכה הקדמית (Intracameral) כטיפול מניעתי יעיל לאנדופתלמיטיס, אך הפרטים הטכניים עדיין מתבררים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
לדברי החוקרים, רופאים מתחילים להבין כיצד הם עתידים להשתמש בטכניקה זו. הם הציגו את ממצאי המחקר במהלך כנס ה-ASCRS (American Society of Cataract and Refractive Surgery) וציינו כי מנתחים אמריקאים בכנס הביעו עניין רב בנושא.
לאחר שבחנו את תוצאות 16,264 ניתוחי קטרקט בצפון קליפורניה, החוקרים מצאו ירידה של פי 22 בשיעור מקרים קליניים של אנדופתלמיטיס כאשר החולים קיבלו זריקות תכשירים אנטיביוטיים ללשכה הקדמית (Cefuroxime בשנים 2008 ו-2009; Cefuroxime, Moxifloxacin או Vancomycin בשנים 2010 ו-2011).
מחקר רב-מרכזי גדול שנערך באירופה פרסם מסקנות דומות בשנים 2006 ו-2007. עם זאת, עד לאחרונה, מרבית מנתחי קטרקט בארצות הברית היו מוגבלים לשימוש באנטיביוטיקות מקומיות.
למרות שהנושא צובר תאוצה, רופאי עיניים בארצות הברית עדיין צפויים למספר מכשולים, כולל העדר הזמינות של Cefuroxime לטיפול עיני, שנבחן ואושר באירופה. בנוסף, רופאי עיניים בארצות הברית לא יזכו ליתרון הבטיחותי של עבודה עם רוקח צמוד והכנת מינונים של 0.1 מ"ל לשימוש מחוץ להתוויות בטיפולים הללו. מנתחים בארצות הברית לעיתים קרובות מתפשרים לטיפול בפלאורוקינולונים רחבי-טווח – Moxifloxacin Hydrochloride בריכוז של 0.5% - המאושר לשימוש מקומי לטיפול עיני. עם זאת, התרופה מגיעה רק בבקבוקים של 3 מ"ל, כאשר בטיפול בזריקה ללשכה הקדמית מדובר במינון של 0.1 מ"ל, בריכוז 0.1%.
מומחים בתחום הוסיפו כי כרגע, אין נתונים המשווים בין Cefuroxime ובין Moxifloxacin בטיפול בזריקות ללשכה הקדמית וזהו אחד הנושאים שנותר עוד לבחון. הם מקווים כי בשנים הקרובות יהיו נתונים מוצקים יותר בנושא.
מתוך כנס ה-ASCRS
לידיעה במדסקייפ