הסיכון להפרדות של הרשתית (RD, retinal detachment) גבוה פי ארבעה לאחר ניתוח קטרקט pseudophakic מאשר בעינים שלא עברו טיפול, כך עולה ממחקר עוקבה גדול חדש, מבוסס אוכלוסיה, שפורסם החודש ב- Ophthalmology. לדברי החוקרים, הסיכון להפרדות הרשתית היה בשיאו בחצי השנה שלאחר הניתוח, אך נותר גבוה בעשור שאחריו.
מטרת המחקר היתה לבחון את הסיכון ל-PRD, pseudophakic retinal detachment לאחר ניתוח phacoemulsification קטרקט בעין אחת (ראשונה) , ביחס לסיכון להפרדות הרשתית בעין השניה של המטופלים, שלא נותחה. במחקר השתתפו למעלה מ-200 אלף מטופלים מדנמרק. המטופלים עברו ניתוח קטרקט phacoemulsification ללא סיבוכים באחת העיניים, בין השנים 2000-2010. הנתונים לגבי הניתוחים הגיעו ממאגר מידע לאומי בדמנרק. כרפרנס, השתמשו החוקרים בעין השניה של המטופלים, שלא נותחה.
החוקרים זיהו 110 מקרים של הפרדות רשתית (RD) בעין הלא מנותחת אצל המטופלים. במקרים אלה, השתייכות למין הגברי וגיל צעיר יותר נקשרו עם סיכון מוגבר ל-RD. החוקרים זיהו 456 מקרים של PRD בעין המנותחת בקרב המטופלים, כשהסיכון יחסי היה 4.23. ההשפעה הזו של ניתוח קטרקט על הסיכון היחסי של RD ( יחס הסיכונים של PRD) לא היה בעל מובהקות סטטיסטית כשהותאם לגיל ולמין; יחס הסיכונים של PRD לא היה גבוה יותר באופן מובהק בגברים בהשוואה לנשים (HR של 1.26) , אך היה הגבוה ביותר בעוקבת גילאי ה-40 והנמוך ביותר בעוקבת בני ה-80. הסיכון היה מוגבר בששת החודשים שלאחר הניתוח ואף שירד עם הזמן, נותר גבוה יותר באופן מובהק גם בעשור שלאחר הניתוח.
חוקרים מסכמים כי עם ההשוואה לעין לא מנותחת, ניתן לראות שיש הבחנה בין גורמים אפידמיולוגיים התורמים להופעה של RD לבין הסיכון היחסי של PRD. הגורמים האפידימיולוגיים הקשורים להופעה של RD בעין שלא נותחה קשורים וניתנים לחיזוי על ידי גיל ומין המטופלים. הסיכון הגבוה פי 4 הקשור לניתוח קטרקט- כלומר, יחס הסיכונים של PRD, לא היה קשור באופן בעל מובהקות סטטיסטית לגיל או למין ולמגדר. לטענת החוקרים, המעקב ארוך הטווח שארכו מדגים כי הסיכון המוגבר ל-PRD היה עקבי וממושך, ובשל היותה של העיו השניה כרפרנס, ניתן לייחס את הסיכון המוגבר ל-PRD לניתוח הקטרקט.
לתקציר המחקר