טיפול בסטטינים מלווה בעליה ניכרת בסיכון להתפתחות קטרקט בחומרה רבה עד צורך בניתוח, כך עולה מניתוח הנתונים משני מחקרי עוקבה נפרדים, אחד מקנדה ואחד מארצות הברית. במאמר שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת Canadian Journal of Cardiology כותבים החוקרים כי בשלב זה, יש להשלים מחקרים פרוספקטיביים להערכת הסיכון האפשרי של הטיפול התרופתי ומנגנוני הפעולה באפשריים, במיוחד לאור העובדה שסטטינים משמשים למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם וחשיבות ראיה תקינה בגיל מבוגר.
מדגם אחד כלל גברים ונשים שפנו לרופאי עיניים בין השנים 2000-2007 עם נתונים שנשמרו במאגר הנתונים British Columbia Ministry of Health. קבוצת המקרים כללה 162,501 משתתפים שבמהלך המעקב היו מועמדים לניתוח תיקון קטרקט; הם הותאמו על-בסיס גיל ומשך מעקב ל-650,004 ביקורות ללא היסטוריה של קטרקט. ביחד, הגיל הממוצע עמד על 73 שנים והם היו במעקב למשך כ-1.7 שנים.
בקבוצה זו, הסיכון היחסי לקטרקט בחומרה רבה עד צורך בניתוח על-רקע טיפול בסטטינים במשך לפחות שנה אחת עמד על 1.27 לאחר תקנון לגיל, משך מעקב, מין וגורמי סיכון לקטרקט (כולל סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה, אוטם לבבי או אירוע מוחי, וטיפול בסטרואידים או SSRI).
יחס הסיכון המתוקן עם Lovastatin עמד על 1.14 ועם Rosuvastatin עמד על 1.42, כאשר הסיכון עם תרופות אחרות ממשפחת הסטטינים עמד בטווח בין שני אלו.
במדגם השני נכללו גברים בגילאי 40-85 שנים מארצות הברית, שנבדקו בין השנים 2001-2011; 45,065 החולים שפיתחו קטרקט שימשו כקבוצת המקרים ו-450,650 משתתפים ללא היסטוריה של קטרקט שימשו כביקורות. המעקב ארך בממוצע 1.9 שנים.
יחס הסיכון המתוקנן לקטרקט הדורש התערבות ניתוחית על-רקע טיפול בסטטינים במשך לפחות שנה אחת עמד על 1.07. יחס הסיכון נע בין 1.03 עם Fluvastatin ועד 1.14 עם Lovastatin והיה מובהק רק עם התכשיר האחרון ו-Simvastatin, Atorvastatin וטיפול בלמעלה מתכשיר אחד ממשפחת הסטטינים; הסיכון לא היה מובהק עם Pravastatin ו-Rosuvastatin, כמו גם Fluvastatin.
Can J Cardiol 2014
לידיעה במדסקייפ