למרות תוצאות סותרות משני מחקרים בשלב 3, השימוש בדקסמתזון בשחרור-ממושך יעיל כנגד התהליך הדלקתי על-רקע ניתוח קטרקט, כך מדווחים חוקרים בעקבות ממצאי מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-American Society of Cataract and Refractive Surgery.
במחקר בשלב 3a החוקרים נכללו 247 חולים, שחולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול בפלאג המכיל דקסמתזון בשחרור-ממושך או פלסבו ללא מרכיב פעיל. הפלאג מוכנס במהלך הניתוח והרופאים יכולים לעקוב אחריו באמצעות שיקוף תחת אור כחול ופילטר צהוב. בסופו של דבר הוא נספג ויוצא דרך מערכת הדמעות ולכן אין צורך בפרוצדורה נוספת להסרתו.
במחקרם מצאו החוקרים העדר תאים בלשכה הקדמית והעדר כאב, שני תוצאי הסיום העיקריים של המחקר. עם זאת, במחקר קודם בשלב 3b, העדר תאי לשכה קדמית לא היה מובהק סטטיסטית. חוסר העקביות הנ"ל עשוי לנבוע מניתוחים סטטיסטיים שונים במחקר בשלב 3b ולא עקב כשלון הטיפול.
שיעור החולים שלא חש בכאב היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו בשני המחקרים. הדפוס היה שונה בכל הנוגע לתוצא של העדר תאים בלשכה הקדמית, כאשר במחקר בשלב 3a שיעור המטופלים ללא תאי לשכה קדמית היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת; עם זאת, במחקר בשלב 3b, לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית.
במחקר בשלב 3a שיעור האירועים החריגים היה דומה בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הפלסבו (41.4% לעומת 46.4%), כמו גם שיעור האירועים החריגים החמורים (1.2% לעומת 3.6%). אף אחד מהאירועים החריגים החמורים לא יוחס לטיפול. האירועים החריגים הנפוצים ביותר כללו דלקת בלשכה הקדמית ועליה בלחץ התוך-עיני.
מומחים בתחום קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך כנס ה-ASCRS
לידיעה במדסקייפ