מנתונים מוקדמים עולה כי לטיפול אימונותרפי באמצעות תאי T תוצאות מבטיחות בטיפול בממאירות מתקדמת של צוואר הרחם. עירוי יחיד של טיפול בתאי T הביא להפוגה מלאה וממושכת בשתי חולות עם ממאירות גרורתית מתקדמת של צוואר הרחם. בנוסף, בחולה שלישית תועדה תגובה חלקית במשך שלושה חודשים, עם ירידה של כ-39% בנפח הגידול.
ממצאי המחקר מעידים על נסיגה מלאה וממושכת של הגידול לאחר עירוי יחיד של תאי T המכוונים כנגד נגיף HPV (Human Papillomavirus). החוקרים מעדכנים כי נכון לשבוע שעבר, שתי החולות נותרו בהפוגה מלאה, כעת 15 ו-22 חודשים לאחר הטיפול.
החוקרים בחנו את השימוש בטיפול בתאי T במקרים של קרצינומה של צוואר הרחם, ממאירות על-רקע זיהום בנגיף HPV. הם ערכו מחקר קטן שכלל תשע נשים עם גידולים גרורתיים חיוביים לנגיף, וטיפלו בהן בלימפוציטים שנבחרו בשל תגובתיות לחלבוני E6 ו-E7 של נגיף HPV (HPV-TIL או HPV Tumor Infiltrating Lymphocytes).
כל הנשים קיבלו חציון של 81x109 תאי T בעירוי יחיד, כאשר לתאים הייתה פעילות כנגד חלבוני E6 ו/או E7 בשש מבין שמונה נשים. בשתי חולות נוספות לא תוארה ריאקטיביות לנגיף HPV והן לא הגיבו לטיפול.
לפני עירוי HPV-TIL קיבלו טיפול שאינו מיאלואבלטיבי ולאחר מכן ניתן עירוי במינון גבוה של Aldesleukin, תכשיר דמוי Interleukin-2.
מבין שש הנשים עם עדות לזיהום בנגיף HPV, בשלוש תועדה תגובה אובייקטיבית של הגידול לפי RECIST, באחת תועדה תגובה חלקית ובשתיים תועדה תגובה מלאה.
חולה אחת עם תגובה מלאה הייתה אישה בת 36 שנים עם קרצינומה של תאי קשקש, על-רקע זיהום בנגיף HPV16, עמידה לטיפול כימותרפי. החולה קיבלה שלושה משטרי טיפול כימותרפי שונים, עם גידול המערב מספר אתרים, ופיתחה תגובה מלאה ללא עדות למחלה לאחר 18 חודשים, כאשר התוצאות היו דומות לאחר 22 חודשים.
החולה השניה בה תוארה תגובה מלאה הייתה גם היא בת 36 שנים, עם אדנוקרצינומה חיובית ל-HPV18, עמידה לטיפול כימותרפי-קרינתי. הגידול הראשוני שלה היה אגרסיבי מאוד ובעת הניתוח נמצא כי הגידול התפשט לאגן ולאתרים מרוחקים. הטיפול הוביל להפוגה מלאה במצבה, למשך 15 חודשים נכון להיום.
בשתי החולות הודגם אכלוס מחדש ממושך בתאי T ריאקטיביים ל-HPV לאחר הטיפול, עם עליה בתדירות תאי T ספציפיים לנגיף HPV לאחר 13 חודשים בחולה אחת ולאחר 6 חודשים בחולה השניה. מנגד, בשתי נשים בהן לא תועדה תגובה לטיפול לא הודגם אכלוס מחדש של תאי T המגיבים לנגיף HPV.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו המטולוגיות והרעילות הנפוצה ביותר פרט לכך הייתה קשורה לזיהומים. לא תוארו תגובות לעירוי, וכל התופעות ההמטולוגיות היו הפיכות במלואן.
ממצאי המחקר מספקים הוכחת עיקרון לפיו טיפול אימונותרפי עשוי להביא להפוגה בממאירות צוואר הרחם וכי טיפול בתאי T עשוי לסייע בנסיגה של גידולים שמקורם בתאי אפיתל. דרושים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
לידיעה במדסקייפ