בהתייחס למחקר זה מה-LANCET עליו דיווחנו לאחרונה ביקשנו מדלית וייסמן (*), המתמחה בנושא הקשר הקרדיווסולרי בין צריכת אומגה והסיכון הקרדיווסקולרי (ואשר כזכור אף השתתפה בראיון שקיימנו לפני מס' חודשים יחד עם פרופ' אורי גולדבורט בנושא אומגה 3) להתייחס למחקר זה בהקשר לאוכלוסיה בישראל. אנו שמחים להביא כאן את הערותיה החשובות:
מחקר JELIS מחזק את הטענה כי חומצת השומן מסוג אומגה-3 – Eicosapentaenoic Acid (EPA) – במינון של 1.8 גרם ליום, הינו טיפול מניעתי בעל תועלת משמעותית בהפחתת אירועים קרדיווסקולאריים במניעה שניונית וראשונית של מחלת לב כלילית. תועלת משמעותית זו באה לידי ביטוי בנוסף לתועלות של טיפול תרופתי אופטימאלי במניעה שניונית ובאנשים בעלי סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.
חשוב להדגיש כי התועלת המרשימה הזו - ירידה של 19% באירועים קרדיאליים שאינם פטאליים (אוטם לבבי לא-פטאלי, אנגינה בלתי-יציבה, ורה-וסקולריזציה קורונרית) במטופלים שצרכו EPA, בהשוואה לביקורת (P=0.015) – נצפתה באוכלוסיה יפנית. אוכלוסיה זו מאופיינת בצריכת דגים הגבוהה פי 5 לערך מאוכלוסיות מערביות.
לשם השוואה ביפן צריכת הדגים הממוצעת היא מנה של 85 גרם ליום (כ- 0.9 גרם EPA +DHA) וכ-90% מהיפנים צורכים לפחות מנת דג אחת לשבוע [1], ובישראל היא 27 גרם ליום (0.17 גרם EPA+DHA) ורק כ-18% מהאוכלוסייה צורכת כ- 145 גרם של דג ביום (0.750 גרם EPA+DHA)[2]. הבדלים אלו בהערכת צריכת הדגים וחומצות השומן באוכלוסיה היפנית לעומת המערבית, אכן מתבטאים בהבדלים בריכוזי חומצות השומן בפלסמה של משתתפי המחקרים באוכלוסיות השונות [3].
משום כך לאור צריכת דגים נמוכה יחסית בישראל ומספרם הרב של ההשפעות הפיזיולוגיות המיוחסות לחומצות השומן אומגה-3 [4-7] לא יהיה זה בלתי סביר להעריך כי טיפול נוסף בשמן דגים בנוסף לטיפול תרופתי אופטימאלי לחולי לב בישראל צפוי לתרומה כלשהי בתוצאים קרדיווסקולאריים.
מסקרן אף יותר לדעת האם הוספת טיפול בשתי חומצות השומן מסוג אומגה-3 ארוכות השרשרת – EPA+DHA, יעלה אף יותר את התועלת הקרדיווסקולארית?
ומדוע לכאורה לא השתמשו הוגי מחקר ה-JELIS בזרוע טיפולית של שתי חומצות השומן גם יחד?
מחקר JELIS הצטרף למאמץ מחקרי חדש יחסית, שמטרתו ללמוד על ההשפעות הבלעדיות של EPA ו-DHA על המערכת הקרדיווסקולארית. יותר ויותר מחקרים נעשים בשנים האחרונות תוך שימוש בלעדי באחת מחומצות השומן אומגה-3 ארוכות השרשרת [8-11]. זאת למרות שלשתי חומצות השומן השפעות ביולוגיות, ועדיין רוב המחקר אודות שמן דגים והמערכת הלבבית, כולל את שתי חומצות השומן.
הסיבה נובעת, ככל הנראה, מניסיון להתייחס לחומצת השומן כהתערבות פרמקולוגית "נקייה" יותר לעומת מחקרים העוסקים בתוספי מזון או מספר רכיבי תזונה אשר מגבילים את היכולת להגיע למסקנות טיפוליות נוקבות.
לסיכום, ההמלצות של איגוד הלב האמריקאי לצריכה של 1 גרם EPA+DHA ליום במניעה שניונית של מחלת לב כלילית [12] אשר אומצו גם בישראל [13], נתמכות גם על ידי מחקר זה.
דרושים מחקרים קלינים מבוקרים נוספים, על מנת לאשש את ההשערה שמעלה ד"ר Dariush Mozaffarian [1] אודות התועלת של שמן דגים באוכלוסיות עם רמות צריכה נמוכות – מניעה של אירועים לבביים פטאליים (הפרעות קצב חדריות, מוות לבבי פתאומי) – לעומת התועלת באוכלוסיות עם רמות צריכה גבוהות (יותר מ-1 גרם ליום EPA+DHA) – ירידה באירועים לבביים לא-פטאליים (המיוחסים להשפעות ההורדה ברמות הטריגליצרידים, לירידה בלחץ הדם ולהשפעה האנטי-דלקתית).
(*) דלית ויסמן- דוקטורנטית, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, אוניברסיטת ת"א.
היחידה לאלקטרופיזיולוגיה, מכון הלב – מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
ביבלוגרפיה
1. Mozaffarian, D., JELIS, fish oil, and cardiac events. Lancet, 2007. 369(9567): p. 1062-3.
2. Health, I.C.f.D.C.M.o., MABAT - First Israeli National Health and Nutrition Survey 1999-2001 - Part 2 - What Israelies Eat. 2004(218).
3. Yokoyama, M., et al., Effects of eicosapentaenoic acid on major coronary events in hypercholesterolaemic patients (JELIS): a randomised open-label, blinded endpoint analysis. Lancet, 2007. 369(9567): p. 1090-8.
4. Robinson, J.G. and N.J. Stone, Antiatherosclerotic and antithrombotic effects of omega-3 Fatty acids. Am J Cardiol, 2006. 98(4 Suppl 1): p. 39-49.
5. Reiffel, J.A. and A. McDonald, Antiarrhythmic effects of omega-3 Fatty acids. Am J Cardiol, 2006. 98(4 Suppl 1): p. 50-60.
6. O'Keefe, J.H., Jr. and W.S. Harris, From Inuit to implementation: omega-3 fatty acids come of age. Mayo Clin Proc, 2000. 75(6): p. 607-14.
7. Mori, T.A. and R.J. Woodman, The independent effects of eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid on cardiovascular risk factors in humans. Curr Opin Clin Nutr Metab Care, 2006. 9(2): p. 95-104.
8. Meyer, B.J., et al., Dose-dependent effects of docosahexaenoic Acid supplementation on blood lipids in statin-treated hyperlipidaemic subjects. Lipids, 2007. 42(2): p. 109-15.
9. Park, Y. and W. Harris, EPA, but not DHA, decreases mean platelet volume in normal subjects. Lipids, 2002. 37(10): p. 941-6.
10. Woodman, R.J., et al., Docosahexaenoic acid but not eicosapentaenoic acid increases LDL particle size in treated hypertensive type 2 diabetic patients. Diabetes Care, 2003. 26(1): p. 253.
11. Stark, K.D. and B.J. Holub, Differential eicosapentaenoic acid elevations and altered cardiovascular disease risk factor responses after supplementation with docosahexaenoic acid in postmenopausal women receiving and not receiving hormone replacement therapy. Am J Clin Nutr, 2004. 79(5): p. 765-73.
12. Kris-Etherton, P.M., W.S. Harris, and L.J. Appel, Omega-3 fatty acids and cardiovascular disease: new recommendations from the American Heart Association. Arterioscler Thromb Vasc Biol, 2003. 23(2): p. 151-2.
13. Eilat-Adar, S., et al., [Omega-3 fatty acids, fish, fish oil and cardiovascular disease--a review with implications to Israeli nutritional guidelines]. Harefuah, 2004. 143(8): p. 585-91, 622, 621.