ידוע זה מזמן כי רמות גבוהות של LDL-כולסטרול בתקופת הילדות מהוות גורם סיכון למחלת לב כלילית במבוגר. מדידת LDL-כולסטרול מקובלת היום, על אף העובדה שהיא אינה בדיקה מדויקת. שיטת בדיקה ל LDL-כולסטרול שנמצאת בשימוש היום בודקת גם intermediate level lipoproteins אשר אינם מהווים גורם סיכון למחלת לב כלילית.
אפשרות שנייה היא לבדוק רמת ה apolipoprotein B בדם. בדיקה זו פרה-מטר מדויק יותר, אך עלות בדיקת Apo B יקרה ולכן אינה מעשית אלא במסגרת מחקר.
החוקרים בחרו באופציה שלישית, אופציה שנכנסת לשימוש רחב בעולם היום כולל מוסדות בריאות הציבור בארצות הברית. שיטה זו בודקת את רמת ה .non-HDL cholesterol. רמה זו מתקבלת כאשר מחסירים HDL-כולסטרול מהרמה של כלל הכולסטרול בדם. ערך זה נחשב כמציג טוב יותר את הליפופרוטאינים המהווים גורם סיכון למחלת לב כלילית בעתיד.
המחקר הנוכחי הוא שלב של ה Bogalusa Heart Study בו אותה אוכלוסייה של משתתפים נבדקת כל כמה שנים כדי לברר הקשר בין רמת השומנים בדם לבין התפתחות של מחלת לב כלילית. במחקר זה, נבדקה רמת ה non HDL- - כולסטרול כלומר פרהמטר מהימן יותר ולא רמת ה LDL-כולסטרול. המעקב במחקר זה נמשך בינתיים 27 שנים. כצפוי נמצאה קורלציה טובה בין רמה גבוהה של non HDL- - כולסטרול בילדות, לבין רמה גבוהה אצל המבוגר. כן הייתה קורלציה טובה בין רמה גבוהה של non-HDL cholesterol לבין השמנה במבוגר, וכמו כן לעלייה בסוכר ובאינסולין בדם.
המסקנה ממחקר זה היא שאין זה משנה אם נשתמש בשיטה הקודמת, מדידת ה LDL-כולסטרול או בשיטה החדשה – מדידת ה non-HDL cholesterol. בשני המקרים משמעות של רמה גבוהה היא שעלינו לעקוב אחרי הליפידים בדם ובד בבד לשקול את החולה ולשכנע אותו לעשות מאמץ למנוע השמנה.
Utility of childhood non-HLD cholesterol levels in predicting adult dyslipidemia and other cardiovascular risks.
Srinivasan SR, Frontini MG, Nu J, Berenson GS.
Pediatrics. 2006;118:201-6