מאמרי מערכת

אז מה התחדש בניהול יל''ד באפריל 2020 ? סקירתו החודשית של פרופ' יאיר יודפת, החברה ליל''ד

02/05/2020
 

לפניכם סקירת העיתונות לחודש אפריל  2020 מאת פרופ' יודפת.

האם אין כל הבדל בחומרת המחלה ובתמותה בין חולי COVID-19 עם טיפול במעכבי RAS לבין אלו ללא טיפול בתרופות אלו?

שני מחקרים פורסמו בימים האחרונים על מנת לענות על השאלה האם חולי יל"ד שמטופלים במעכבי RAS סובלים מחומרה גדולה יותר ועליה בסיכון לתמותה במשך האישפוז בגלל מחלת COVID-19? להמשך קריאה ←

האם טיפול במעכבי RAS משפר את חומרת תחלואת COVID-19 בחולי יל"ד לעומת תרופות מסוגים אחרים?

במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי שבוצע בעיר אחרת בסין נבדקה השאלה האם הטיפול במעכבי RAS (שהם ACE/ARB) יכול לשפר את חומרת המחלה בחולי יל"ד. להמשך קריאה ←

האם קיימת מגמה לתמותה מוגברת במטופלי מעכבי RAS שמאושפזים בגלל ספסיס?

במכתב למערכת ממרכז רפואי ממכון קרולינסקה בשוודיה מתייחס הכותב לעיבוד סטטיסטי של מעקב שנערך במשך מספר שנים אחרי הקשר בין נטילת מעכבי RAS לבין תמותה של חולים שהתקבלו לטיפול נמרץ בגלל ספסיס. להמשך קריאה ←

האם ירידה ב –eGFR מעל 20% היא אפשרית ואינה קשורה בנזק כל שהוא בעקבות טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם? – עיבוד "לאחר מעשה" ממחקרי ACCORD-BP ו – SPRINT.

מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבדוק עד כמה ניתן להוריד את ה – eGFR בעקבות הורדת לחץ הדם. להמשך קריאה ←

האם רק מדידות לחץ הדם ע"י ABPM ולא מדידות במרפאה הן סמנים פרוגנוסטיים של התוצא ה – CV והתמותה בחולי יל"ד עמיד לטיפול?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע בברזיל היתה לבדוק את החשיבות הפרוגנוסטית תוך כדי טיפול בלחץ הדם על פי מדידות במרפאה או ב – ABPM ביל"ד עמיד לטיפול בעוקבה של 1,726 עמידים לטיפול תרופתי. להמשך קריאה ←

האם שונות במדידות אוטומטיות במרפאה דומה לשונות במדידות לחץ הדם בבית?

מטרת המחקר שבוצע בקנדה היתה להשוות את מדידת לחץ הדן האוטומטית במרפאה עם מדידת לחץ הדם בבית ביחס לשונות שנבדקה ע"י הקשר עם מדידת לחץ הדם האמבולטורי במשך היום. להמשך קריאה ←

האם שינויים מורפומטריים בגרעיני (גנגליה) הבסיס ובתלמוס שיכולים להשפיע על ההליכה והניידות מהווים סימנים מבניים מוקדמים של חשיפה מצטברת של לחץ הדם על המוח?

יל"ד קשור בשינויים שליליים במבנה ותיפקוד המוח, קשור בהאדרת-יתר בחומר הלבן ובהפרעות קוגניטיביות ותנועתיות בחיים המאוחרים. מצד שני, אין כל מידע מהי ההשפעה של חשיפה ללחץ דם מגיל צעיר על מבנה ותיפקוד המוח בגיל הביניים. להמשך קריאה ←

האם הורדת לחץ הדם מתחת ל – 120 ממ"כ בקשישים שסובלים מדיכאון מעלה את הסיכון לאלצהיימר?

מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבדוק האם הורדה נמרצת של לחץ הדם קשורה בהורדת הסיכון למחלת אלצהיימר. הנתונים נאספו מהמרכז הלאומי לאלצהיימר בו בוצע עיבוד להישרדות של קשישים עם קוגניציה תקינה בבסיס וטיפול ביל"ד. להמשך קריאה ←

האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בגילאי ה – 80 או יותר מוריד את הסיכון לאירועים ה- CV הגדולים, להפרעה קוגניטיבית קלה ולתמותה עם עליית הסיכון לשינויים בתיפקודי הכליות? – עיבוד משני ממחקר .SPRINT

מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר SPRINT היתה לבדוק השפעת איזון נמרץ של לחץ הדם הסיסטולי בקשישים מגיל 80 ומעלה תוך התייחסות לתיפקוד הקוגניטיבי והגופני. להמשך קריאה ←

האם לאור הנחיות 2017 ACC/AHA עלה שיעור הסובלים מיל"ד עמיד לטיפול?

מטרת המחקר על פי נתוני Kaiser Permanente Southern California היתה להשוות את השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול בהתאם להנחיות  2017 ACC/AHA וההנחיות הקודמות של JNC7 להמשך קריאה ←

האם רמה גבוהה של חומצת השתן היא חזאית להתפתחות יל"ד ופגיעה באברי מטרה?

מטרת המחקר היתה לבדוק האם חומצת השתן היא חזאית ליל"ד ולפגיעה באברי מטרה לאחר מעקב של 20 שנה באנשים בגיל הביניים שהיו בריאים בהתחלת המחקר. להמשך קריאה ←

האם טיפול בחסמי CCBs מוריד טוב יותר את השונות בלחץ הדם מאשר מעכבי RAAS?

מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה להשוות את היכולת של לוסרטן ואמלודיפין להוריד את השונות בלחץ הדם ולחץ הדם הסיסטולי בחולי יל"ד עצמוני. להמשך קריאה ←

האם קשיות באאורטה ולא בעורק התרדמה קשורה באופן עצמאי בביצוע קוגניטיבי גרוע יותר ואם ממצא זה קשור באופן חלקי בהפרעה מיקרו-וסקולרית?

מטרת המחקר במסגרת Maastricht Study ההולנדי היתה לבדוק את הקשר בין קשיות העורקים והפרעה מיקרו-וסקולרית. נבדק הקשר בין קשיות העורקים והביצוע הקוגניטיבי והאם קשר זה מתווך ע"י הפרעה מיקרו-וסקולרית. להמשך קריאה ←

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני