ממחקר חדש, שפורסם בגליון אפריל של Hepatology, עולה כי בתלות בקריטריונים המשמשים לבחירת הטיפול, הן קשירת דליות אנדוסקופית והן טיפול בחסמי ביתא, הינם טיפולים יעילים ומשתלמים כמניעה ראשונית של דימום מדליות בחולי צירוזיס, עם דליות בגודל בינוני עד גדול בושט.
מתוצאות המחקר עולה כי הן טיפול בחסמי ביתא והן קשירת דליות אנדוסקופית, הן גישות מקובלות למניעת אירוע דמם ראשון מדליות בושט.
החוקרים פיתחו מודל שנועד לבחון הן את העלות לכל שנת חיים והן את העלות לכל שנת חיים מתוקננת (QALY), של טיפול קשירת דליות אנדוסקופי, בהשוואה לטיפול בחסמי ביתא.
עם קשירת דליות, העלות האינקרמנטלית עומדת על 98,407$ לשנת חיים, עלות גבוהה בהרבה מזו המקובלת, העומדת על 50,000$. עם זאת, כאשר לקחו בחשבון את איכות החיים, העלות האינקרמנטלית צנחה ל-25,548% ל-QALY.
בין הגורמים המשפיעים על התוצאה, חישבו החוקרים 3.19 שנים ללא דימום בעקבות קשירת דליות, 3.04 שנים ללא דימום בעקבות טיפול בחסמי ביתא ו-2.04 שנים ללא דימום בנוכחות מעקב בלבד.
לפיכך, החוקרים מסכמים וכותבים כי בחירת הטיפול תלויה בהעדפות הרופא והחולה, ודורשת דיון ביתרונות ובסיכונים של שני הטיפולים.
Hepatology 2007;45:870-878.
לידיעה במדסקייפ