בקרב חולים עם שחמת (צירוזיס), אשר עוברים פרוצדורות כירורגיות שונות, תמותה קצרת וארוכת טווח מנובאת על ידי חומרת מחלת הכבד המשתקפת על ידי ניקוד MELD (מודל למחלת כבד בשלב סופני).
מחלות רקע, כפי שנקבעו על ידי סיווג מצב גופני של ASA (American Society of Anesthesiologists) וגיל גם הם גורמים חשובים, כפי שדווח במהדורת אפריל של Gastroenterology.
שיטות נוכחיות לניבוי תמותה לאחר ניתוח בחולים עם שחמת הם תת אופטימאליים. התועלת של ניקוד MELD בניבוי תמותה לאחר ניתוח, שאינו השתלת כבד, אינה ידועה.
החוקרים בדקו תמותה בקרב 772 מטופלים עם שחמת, שעברו ניתוח גדול במערכת העיכול (n=586), ניתוח אורתופדי גדול (n=107) או ניתוח קרדיווסקולרי גדול (n=79). שתי קבוצות הביקורת של חולים עם שחמת כללו 303 נבדקים, שעברו פרוצדורות כירורגיות מינוריות ו-562 חולים אמבולטורים.
הסיכון לתמותה עלה עד ל-90 יום בקרב חולים, שעברו ניתוח גדול. התוצאות של אנליזת רב משתנים הדגימו, שהפרדיקטורים הבלתי תלויים היחידים של תמותה במהלך המעקב היו ניקוד MELD, קבוצת ASA וגיל.
עבור ניקוד MELD של פחות מ-8, התמותה לאחר 30 יום הייתה 5.7%. השיעורים עבור ניקודים של 8 עד 11, 12 עד 15, 16 עד 20, 21 עד 25 ו-26 ומעלה היו 10.3%, 25.4%, 44.0%, 53.8% ו-90.0% בהתאמה. לדברי החוקרים, הקשר בין ניקוד MELD ותמותה נשאר לאורך תקופת מעקב של 20 שנה לאחר ביצוע הניתוח.
לסיכום, ניתן להשתמש בגורמים אלה בקביעת סיכון התמותה הניתוחי ובהחלטה של דחיית ביצוע פרוצדורות כירורגיות אלקטיביות עד לאחר השתלת כבד.
Gastroenterology 2007;132:1261-1269
לידיעה במדסקייפ