ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של American Journal of Gastroenterology, עולה כי מרבית החולים העוברים השתלת כבד בשל צירוזיס אלכוהולי לא עתידים לחוות הישנות של מחלת כבד הקשורה לאלכוהול.
לדברי החוקרים, ההשתלה בחולים אלה משפרת הישרדות, אך חלק מהחוקרים הציעו כי לחזרה לצריכת אלכוהול עשויה להיות השפעה קלינית ניכרת.
כדי לחקור יותר את הנושא החוקרים העריכו מידע רטרופסקטיבית של 305 חולים, שעברו השתלת כבד במוסדם בשל צירוזיס כבדי.
שיעור הישרדות גלובלי היה 92.6% לאחר שנה ו-73.4% לאחר 10 שנים. הדבר היה דומה לשיעורים של 88.8% לאחר שנה ול-74.7% לאחר 10 שנים, שהופיעו בחולים, שעברו השתלות כבד בשל סוגים אחרים של צירוזיס.
37 מהחולים (12.1%) חזרו לצרוך אלכוהול. לאחר שנה, 96.9% לא צרכו אלכוהול ולאחר 10 שנים, 81.3% עדיין לא צרכו אלכוהול. לדברי החוקרים, רק 3% ממקרי התמותה היו קשורים עם צירוזיס כבדי.
החוקרים אבחנו שני מקרים דה נובו של גידולים ממאירים ב-35 חולים (11.5%). מין גברי, היסטוריה של עישון וגידול ממאיר דה נובו היו קשורים משמעותית עם הסיכון לעלייה בתמותה.
החוקרים הוסיפו כי ההישרדות ארוכת הטווח עשויה לרדת בחולים אלה בגלל נזק של טבק ואלכוהול לאיברים אחרים. ממאירויות במערכת העיכול והנשימה הם גורמים עיקריים לתחלואה ולתמותה לעומת הישנות של מחלת כבד אלכוהולית.
לסיכום, למרות שבוססו יתרונות במחקר הנוכחי, מספר שאלות עולות ללא תשובה. השאלות כוללות מה שיטת הסיקור האידיאלית לאבחון לזיות ניאופלסטיות קטנות של מערכת העיכול והנשימה לאחר השתלת כבד.
Am J Gastroenterol 2007;102:1032-1041
לידיעה במדסקייפ