ממחקר חדש עולה, כי octreotide ארוך-פעילות משפר יתר לחץ-דם פורטלי תוך שלושה חודשי טיפול בחולים עם שחמת הכבד.
לדברי החוקרים, בטיפול ביתר לחץ דם פורטלי, המטרה היא להוריד את גרדיאנט הלחץ הוורידי בכבד (HVPG) ב-20% ומעלה, או לרדת מתחת ל-12 מ"מ כספית. במצבים שבהם מטרה זאת חשובה קלינית, ניתן להוסיף octreotide ארוך פעילות לתרופות וזואקטיביות נוספות (חסמי ביתא, למשל) להפחתת לחץ הדם הפורטלי באופן המירבי.
במסגרת המחקר, החוקרים בדקו את ההשפעה של טיפול כרוני ב- octreotide על הלחץ הפורטלי, על ההמודינמיקה הסיסטמית ועל מרקרים ביולוגיים ב-18 חולים עם שחמת הכבד ויתר לחץ דם פורטלי משמעותי קלינית.
עפ"י הדיווח, טיפול עם octreotide נמצא קשור בהפחתה משמעותית ב-HVPG (26%) לאחר שלושה חודשים, בהשוואה לפלצבו (4%).
שישה מתוך עשרת החולים שטופלו ב- octreotideהראו ירידה גדולה מ-20% ב-HVPG, כאשר שינויים אלה היו בלתי תלויים בפרמטרים של המודינמיקה סיסטמית.
בנוסף, רמות VEGF בפלזמה ירדו משמעותית בקבוצת ה-octreotide, אך לא בקבוצת הפלצבו. אולם, ריכוזי ניטראט/ניטריט בפלזמה, אורוטנסין 2 ואנדותלין 1 נותרו יציבים בשתי הקבוצות.
החוקרים מציינים, כי שני חולים פיתחו פריטוניטיס בקטריאלית ספונטאנית במהלך המחקר, אך יתר החולים (16) נותרו יציבים קלינית ללא שינוי בדרגת התפקוד הכבדי.
לדבריהם, הירידה ב-VEGF מרמזת כי ההשפעה ההמודינמית של octreotide נובעת מהיפרמיה ירודה במערכת ה-splanchnic. לכן, לטענתם יש לבדוק האם תוספת של וזוקונסטריקטור (כמו terlipressin) תשנה את ההשפעה ההמודינמית של octreotide ארוך-פעילות.
החוקרים מסכמים ואומרים, כי ממצאים אלה צריכים לעודד מחקרים נוספים ארוכי טווח אודות טיפול באנאלוגים של סומטוסטטין בקבוצות חולים גדולות יותר, ומציעים כי ירידה ניכרת בהיפרמיה הספלנכניקית היא המנגנון הפרמקולוגי של octreotide.
Am J Gastroenterol 2007;102:1397-1405
לידיעה במדסקייפ