ממחקר חדש, שפורסם ב-Lancet, עולה כי Baclofen הביא לעליה בשיעורי הגמילה מאלכוהול בחולים עם תלות באלכוהול ושחמת הכבד. החוקרים טוענים כי מהממצאים עולה כי ל-Baclofen, הודות לבטיחותו ויעילותו, עשוי להיות תפקיד חשוב בטיפול בחולים עם תלות באלכוהול, עם מחלת כבד מתקדמת.
הם הצליחו להוכיח כי טיפול תרופתי יכול לסייע לגמילה מאלכוהול ולמנוע חזרה לצריכת אלכוהול בחולים עם מחלת כבד אלכוהולית.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להגדרת משך הטיפול האופטימלי, להעריך את הסבילות לטיפול התרופתי בטיפול ממושך יותר, ולהגדיר את חשיבות הטיפול ב- Baclofen.
לדברי החוקרים, התערבויות שנועדו לסייע בגמילה מאלכוהול, הינם הטיפולים היעילים ביותר בחולים עם שחמת הכבד. עם זאת, חלק מהתרופות עוברות מטבוליזם בכבד ועלולות להחמיר את מחלת הכבד. Naltrexone, לדוגמא, אסור לשימוש בחולים עם מחלת כבד. תרופות אחרות, דוגמאת Acamprosate ו-Topiramate, העלו תוצאות מבטיחות, אך לא נבדקו בחולי צירוזיס.
הכליות הן דרך הפינוי העיקרי של Baclofen, כאשר רק 15% מהתרופה עובר מטבוליזם כבדי. במחקרים מוקדמים נמצא כי הטיפול מביא לירידה בצריכה ובתשוקה (Craving) לאלכוהול, ומסייע לגמילה בחולים עם תלות באלכוהול, ללא תופעות לוואי כבדיות. לכן, Baclofen יכול לשמש כטיפול יעיל ולסייע בגמילה מאלכוהול בחולים עם שחמת כבד אלכוהולית.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ערכו מחקר שכלל 84 חולים עם תלות לאלכוהול ושחמת כבד, שהופנו למרכז רפואי בין אוקטובר 2003 ועד נובמבר 2006. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול פומי ב- Baclofen או פלסבו. בשלושת הימים הראשונים, Baclofen ניתן שלוש פעמים ביום, במינון של 5 מ"ג. ב-12 השבועות שלאחר מכן, הטיפול ניתן 3 פעמים ביום, במינון של 10 מ"ג.
החוקרים עקבו אחר שיעורי הגמילה מאלכוהול, ומשך הגמילה המצטבר. הישנות הוגדרה בנוכחות צריכת למעלה מ-4 משקאות אלכוהוליים ביום, או 14 משקאות בשבוע, בתקופה של 4 שבועות לפחות.
מהתוצאות עולה כי שיעור גבוה יותר, באופן משמעותי, של חולים בקבוצת הטיפול ב- Baclofen הצליחו להפסיק את צריכת אלכוהול ולשמור עליה, בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו.
לא נמצא הבדל משמעותי במספר המשתתפים שהפסיקו את הטיפול, כאשר 14% ממטופלי Baclofen ו-31% ממטופלי פלסבו הפסיקו את הטיפול. לא תועדו תופעות לוואי כבדיות.
משך ההימנעות המצטבר מאלכוהול היה גבוה פי שתיים בחולים שטופלו ב- Baclofen (בממוצע, 62.8 ימים) בהשוואה למטופלי פלסבו (30.8 ימים).
מהתוצאות עולה כי טיפול פומי ב- Baclofen הינו יעיל יותר, באופן משמעותי, בהשוואה לפלסבו, בסיוע בהימנעות משתיית אלכוהול ושמירה עליה, ובהעלאת משך ההימנעות המצטבר בחולים עם שחמת כבד על-רקע צריכת אלכוהול. הירידה בצריכת אלכוהול נקשרה עם ירידה משמעותית בסמנים קליניים לנזק כבדי (ALT, GGT, בילירובין ו-INR), ממצאים המאשרים את הדיווחים העצמיים ותומכים בהשערה כי ירידה בצריכת אלכוהול הפחיתה את הנזק הכבדי.
במאמר מערכת, שהתייחס לממצאים, נכתב כי התוצאות תומכות בטיפול ב- Baclofen, כאשר קרוב ל-75% מהמטופלים בתרופה שמרו על פיכחות, בהשוואה לרבע מהמטופלים בקבוצת הפלסבו.
מספר גבוה יותר של מטופלים בקבוצת הפלסבו פרשו מהמחקר, ומאחר שפרישה נחשבה ככישלון בניתוח הממצאים להערכת פיכחות, ייתכן כי הדבר השפיע על התוצאות. עם זאת, שיעור המשתתפים הגבוה שלא פרשו מהטיפול בקבוצת הטיפול ב- Baclofen מעניין בעצמו.
המחקר היה קצר יחסית ולכן יש מקום לערוך מחקרים גדולים וממושכים יותר, להערכת יעילות Baclofen בחולים עם צירוזיס, הממשיכים לשתות אלכוהול. עם זאת, הממצאים מתקבלים בברכה, מאחר שעשויים לתמוך במאמצים נוספים לזהות טיפולים תרופתיים לשחמת כבד על-רקע אלכוהוליזם.
Lancet. 2007; 370:1915-1922,1884-1885.
לידיעה במדסקייפ