מאת ד"ר עמית עקירוב
טיפול ממושך ב- Peginterferon-Alpha2a (פגסיס) במינון-נמוך וחסמי ביתא אינו מפחית את הסיכון להתפתחות דליות או התקדמות דליות בחולים עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus), כך עולה ממאמר חדש שפורסם ב-Gastroenterology. עם זאת, גזע, מוצא אתני וחומרת המחלה לא השפיעו על הסיכון של המטופל לדליות.
החוקרים ביקשו לזהות גורמים המנבאים התפתחות דליות, ולשם כך אספו נתונים אודות 598 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV, ללא דליות בתחילת טיפול ב- Peginterferon-Alpha2a במינון-נמוך.
במהלך חציון מעקב של 4 שנים, 157 חולים (26.2%) פיתחו דליות. מרביתן (76.4%) היו קטנות, ורק ב-1% מהחולים אובחנו דליות מדממות.
הקצאה אקראית לטיפול אחזקה ב- Peginterferon לא השפיעה על התוצאות, וכך גם תדירות מתן טיפול בחסמי-ביתא.
עם זאת, הסיכון לדליות נע בין 13% בקרב אפריקאים-אמריקאים, ל-22% בלבנים ו-44% בהיספאנים. בנוסף לגזע, גורמי סיכון מובהקים אחרים כללו רמת אלבומין נמוכה ורמה גבוהה של חומצה היא לרונית.
בקבוצה שנייה של 210 חולים עם דליות בתחילת המחקר, ב-74 חולים (35.2%) תועדה התקדמות בדליות או הופעת דימום מדליות, במהלך המעקב. באלו עם יחס גבוה יותר בין רמות AST ו-ALT, ורמת טסיות נמוכה יותר, תועד הסיכון הגבוה ביותר להתקדמות דליות.
גורמי הסיכון שזוהו עשויים לסייע בשיפור ההיענות של החולים והרופאים להמלצות לבדיקות סקר אנדוסקופיות. כמו כן, גורמים אלו עשויים לסייע בהגברת המעקב אחר החולים בסיכון הגבוה ביותר.
Gastroenterology 2010
לידיעה במדסקייפ