הסקירה נערכה בהמלצת ד"ר אורן שיבולת, עורך מדור חקר הכבד
מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-New England Journal of Medicine עולה כי בחולים עם שחמת כבד, המאושפזים בשל דימום חד מדליות ומצויים ביכו גבוה לכישלון טיפול, שימוש מוקדם ב-TIPS (Transjugular Intrahepatic Portosystemic Shunt) מלווה בירידה משמעותית בכישלון הטיפול ובסיכון לתמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום מדליות הינו סיבוך חמור של יתר לחץ דם פורטאלי וגורם עיקרי לתמותה בחולים עם שחמת הכבד. חולים עם שחמת כבד בדרגה C לפי סיווג Child-Pugh, או אלו בדרגה B עם דימום מתמשך באנדוסקופיה, מצויים בסיכון גבוה לכישלון טיפול ופרוגנוזה שלילית, גם לאחר טיפול הצלה ב-TIPS. במחקר הנוכחי העריכו החוקרים את השימוש המוקדם ב-TIPS בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 63 חולים עם שחמת כבד ודימום חריף מדליות. המשתתפים חולקו באקראי, בתוך 24 שעות מאשפוזם, לאחר שטופלו בתרופות וזו אקטיביות לטיפול אנדוסקופי עם תומכן מצופה-Polytetrafluoroethylene בתוך 72 שעות מההקצאה האקראית (קבוצת טיפול מוקדם ב-TIPS, 32 חולים) או להמשך טיפול בתרופות וזו אקטיביות, ולאחר 3-5 ימים ניתן טיפול ב-Propranolol או Nadolol וקשירת דליות בגישה אנדוסקופית (EBL -Endoscopic Band Ligation) , עם הכנסת TIPS במידה ונדרש טיפול הצלה (קבוצת טיפול תרופתי + קשירת דליות, 31 חולים).
החוקרים הגדירו את יעד הסיום המשולב של המחקר בנוכחות דימום חוזר או כישלון הפסקת הדימום.
במהלך חציון מעקב של 16 חודשים, דימום חוזר או כישלון בשליטה בדימום תועדו ב-14 חולים בקבוצת הטיפול התרופתי עם קשירת דליות, זאת בהשוואה לחולה אחד בקבוצת הטיפול המוקדם ב-TIPS (p=0.001). הסבירות האקטוריאלית לאחר שנה אחת להעדר יעד הסיום המשולב הנ"ל עמדה על 50% בקבוצת הטיפול התרופתי + קשירת דליות, בהשוואה ל-97% בקבוצת הטיפול המוקדם ב-TIPS (p<0.001).
במהלך תקופת המחקר תועדו 16 מקרי תמותה (12 בקבוצת הטיפול התרופתי + קשירת דליות, 4 בקבוצת הטיפול המוקדם ב-TIPS, p=0.01). שיעורי ההישרדות האקטוריאליים לאחר שנה אחת עמדו על 61% ו-86%, בהתאמה (p<0.001). שבעה חולים בקבוצת הטיפול התרופתי + קשירת דליות נזקקו ל-TIPS כטיפול הצלה, אך ארבעה מתו. מספר הימים ביחידת טיפול נמרץ ואחוז הזמן בבית החולים במהלך המעקב היו ארוכים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול התרופתי + קשירת דליות, בהשוואה לקבוצת הטיפול המוקדם ב-TIPS. לא זוהו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הטיפול מבחינת הסיבוכים החמורים עקב הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים אלו עם שחמת כבד, המאושפזים עקב דימום חריף מדליות ומצויים בסיכון גבוה לכישלון הטיפול, שימוש מוקדם ב-TIPS לווה בירידה משמעותית בשיעור כישלונות הטיפול ובשיעורי התמותה.
N Engl J Med. 2010 Jun 24;362(25):2421-2.