טיפול בחסמי ביתא לא-סלקטיביים מביא לשיפור חדירות מערכת העיכול ולהפחתת טרנסלוקציה של חיידקי מעי בחולים עם שחמת הכבד ודליות בוושט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאוסטריה, שהוצגו במהלך הכנס הבינלאומי, ה-International Liver Congress.
השפעות אלו לוו בהפחתת הסיכון לדימום מדליות ולא היו תלויות בתגובה המודינאמית.
החוקרים מסבירים כי טיפול אנטיביוטי הינו אחת הדרכים להפחתת מעבר של חיידקים, אך חסמי ביתא לא-סלקטיביים עשויים לסייע להפחתת חדירות מערכת העיכול.
החוקרים בחנו את התיאוריה ב-50 חולים עם שחמת הכבד ודליות בוושט. הם לא כללו בחולים עם מחלת צליאק, זיהומים בהווה, טיפול אנטיביוטי או לקטולוז במהלך שלושת החודשים האחרונים וצריכת למעלה מ-6 גרם אלכוהול ביום.
גרדיאנט הלחץ בוריד הכבד ומדדים גופניים ומעבדתיים אחרים נקבעו בתחילת המחקר ולאחר חודש, וחדירות המעי נבחנה באמצעות מבחני סוכרוז, לקטולוז ומניטול. דה-קומפנסציה, דימומים ותמותה נבחנו לאחר שלושה חודשי מעקב.
המחקר כלל בעיקר גברים בשנות הטווח הגילאים 18-75 שנים. דליות גדולות תועדו בשיעור נמוך יותר של חולים עם גרדיאנט לחץ נמוך יותר בוריד הכבד, בהשוואה לאלו עם גרדיאנט גדול יותר של למעלה מ-20 מ"מ כספית (33% לעומת 66%, P=0.002). כמו כן, שכיחות גסטרופתיה היפרטנסיבית פורטאלית הייתה נמוכה יותר עם גרדיאנט נמוך יותר של בוריד הכבד. (53% לעומת 97%, p=0.015).
ב-20% מהמשתתפים חדירות הקיבה והתריסריון וחדירות המעי היו תקינים, ב-18% החדירות בקיבה-תריסריון לא הייתה תקינה, ב-8% החדירות במעי לא הייתה תקינה וב-54% החדירות בשני האתרים לא הייתה תקינה.
גרדיאנט לחץ גבוה יותר בווריד הכבד נקשר בקשר משמעותי עם מדדים לחדירות קיבה-תריסריון וחדירות המעי ומעבר של חיידקים לפני טיפול בחסמי ביתא, בהשוואה למפל נמוך יתר של הלחץ בווריד הכבד. הלחץ הפורטאלי נקשר בקשר ליניארי עם החדירות בקיבה-תריסריון והחדירות במעי.
החוקרים מדווחים עוד על קשר בין נדידת חיידקים ובין מפל הלחץ בווריד הכבד. הלחץ הפורטאלי עמד בקורלציה ישירה עם רמות LBP (Lipopolysaccharide-Binding Protein) ו-Interleukin-6.
באופן לא מפתיע, החוקרים זיהו ירידה בלחץ הפורטאלי (21 מ"מ כספית ל-17 מ"מ כספית, p<0.05), אך גם ירידה ביחס סוכרוז/מניטול ובמדדי חדירות המעי, עדות לכך שחסמי ביתא הביאו לשיפור החדירות בקיבה-תריסריון ובמעי. כמו כן, רמות LBP ו-Interleukin-6 היו נמוכות יותר משמעותית עם טיפול בחסמי ביתא לא-סלקטיביים.
51% מהחולים עם תגובה המודינאמית לטיפול בחסמי ביתא. למרות שזוהה רמז ברור לכך שבחולים עם תגובה המודינאמית התוצאות היו טובות יותר בבדיקות להערכת חדירות המעי, הממצא הבולט נוגע לשיעור החולים עם תוצאות תקינות בבדיקות סוכרוז, מניטול ולקטולוז לאחר טיפול בחסמי ביתא, היה גבוה מאוד גם באלו שלא הגיבו לטיפול. לכן, החוקרים קבעו כי התועלת אינה תלויה בתגובה ההמודינאמית. בנוסף, ירידה ברמות LBP ו-Interleukin-6 ההייתה דומה בקרב חולים שהגיבו ואלו שלא הגיבו לטיפול התרופתי.
החוקרים זיהו מגמה לפיה קיים סיכון גבוה יותר לדימומים מדליות בחולים עם חדירות אבנורמלית בקיבה-תריסריון, בהשוואה לאלו עם חדירות תקינה; המגמה הייתה דומה עם חדירת במעי. זוהתה קורלציה משמעותית בין רמות גבוהות יותר של Interleukin-6 ובין דימומים מדליות. נראה כי לחדירות המעי לא הייתה השפעה על שיעורי ההישרדות.
מתוך כנס ה-International Liver Congress
לידיעה במדסקייפ