בכתב העת JAMA מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת כבד על-רקע אלכוהול, טיפול בן ארבעה שבועות בפרדניזולון עם פנטוקסיפילין, בהשוואה לטיפול בפרדניזולון בלבד, לא הביא לשיפור בשיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בפרדניזולון או פנטוקסיפילין מומלץ לחולים עם דלקת כבד חמורה על-רקע אלכוהול, בסכנת חיים. התועלת של הטיפול המשולב אינה ידועה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם הוספת פנטוקסיפילין לטיפול בפרדניזולון יעילה יותר מטיפול בפרדניזולון בלבד.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, בתקופה שבין דצמבר 2007 ועד מרץ 2010, בבלגיה ו-23 בתי חולים בצרפת. המחקר כלל 270 חולים בגילאי 18-70 שנים, שנהגו לשתות אלכוהול בכמות רבה עם הוכחה לדלקת כבד אלכוהולית בביופסית כבד, כפי שבא לידי ביטוי בהופעה חדשה של צהבת בשלושת החודשים האחרונים ומדד Maddrey של לפחות 32. משך המעקב היה 6 חודשים.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול משולב שכלל פרדניזולון במינון 40 מ"ג, פעם ביום, ופנטוקסיפילין במינון 400 מ"ג, שלוש פעמים ביום (133 חולים), למשך 28 ימים, או טיפול בפרדניזולון במינון 40 מ"ג עם פלסבו (137 חולים), למשך 28 ימים.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים. תוצאים משניים כללו התפתחות תסמונת הפטו-רנאלית ותגובה לטיפול על-פי מודל Lille, לפיו העדר תגובה לטיפול נקבע לאחר שבעה ימים מהתחלת טיפול.
בניתוח Intent-to-Treat, שיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים לא היו שונים בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לקבוצת הטיפול בסטרואידים בלבד (69.9% לעומת 69.2%, p=0.91), עם 40 מקרי תמותה לעומת 42 מקרי תמותה, בהתאמה. מניתוח רב-משתנים עלה כי רק מודל Lille ומודל MELD ניבאו באופן בלתי-תלוי את שיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים.
לאחר שבעה ימים, התגובה לטיפול שנבחנה לפי מודל Lille לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות. סיכויי התגובה לא היו שונים בין הקבוצות (62.6% לעומת 61.9%, p=0.91).
ההיארעות המצטברת של תסמונת הפטו-רנאלית לאחר שישה חודשים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות (8.4% לעומת 15.3%, p=0.07).
החוקרים מציינים כי ייתכן כי המחקר אינו בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדל משמעותי בהיארעות של תסמונת הפטו-רנאלית, שהייתה פחות נפוצה בקבוצת החולים שטופלו בפנטוקסיפילין.
JAMA. 2013;310(10):1033-1041