אמבוליזציית טחול חלקית (PSE) עשויה לשפר טרומבוציטופניה (מיעוט טסיות) חמורה או לויקופניה בחולים עם שחמת הקשורה ליתר טחוליות או טחול מוגדל, מדווחים חוקרים בגיליון פברואר של European Journal of Gastroenterology and Hepatology.
עם זאת, הם מזהירים כי סיבוכים קטלניים חמורים ואפשריים עלולים להתרחש במספר משמעותי של חולים.
ד"ר קונטצ'ו ושותפיו מבונדי, צרפת, בדקו אחורנית 32 חולים עם שחמת שעברו PSE בתקופה של 6 שנים.
סיבות לטיפול היו ציטופניה חמורה המונעת טיפול אנטיוירלי (n=14), הרס זהיר של קרצינומה הפטוצלולרית (n=8) או ניתוח גדול (n=3), פורפורה (ארגמנת) (n=3), וטחול מוגדל (n=4).
לאחר קתתר סופרסלקטיבי, בוצעה אמבוליזציה עד 50% ירידה בזרימת הדם לטחול.
ברוב החולים, ספירת טרומבוציטים ולויקוציטים עלתה באופן ניכר ונשארה גבוהה מספיק לאפשר טיפול.
המטרה ההתחלתית של PSE הושגה ב-27 חולים (84%). 20 מתוך 25 יכלו לקבל טיפול מתוכנן ול-7 מ-7 היתה רזולוציה של פורפוזה וכאב טחול.
עם זאת, סיבוכים חמורים היו ב-5 מתוך 32 החולים (16%), 4 מתוכם בחולים עם יחס של נקרוזיס טחול מעל 70%. כיב בטחול היה הסיבוך החמור ביותר, בשניים מהחולים אחרי PSE אשר גרם למוות בשניהם.
החוקרים מסיקים בהסתמך על המקרים, כי בחולים עם שחמת, PSE עשוי לפתור ציטופניה ואת הסיבוכים הקליניים הקשורים ליתר טחוליות או טחול מוגדל.
עם זאת, בגלל סיכון גבוה לסיבוכים, במיוחד כיב בטחול, האינדיקציות של PSE צריכות להיות מאוד מוגבלות ויש לשלוט על הנקרוזיס במהלך ה-PSE.
Eur J Gastroenterol Hepatol 2005;17:179-184.
לידיעה במדסקייפ