ממחקר חדש שפורסם בגליון אוגוסט של Radiology עולה כי Magnetic Resonance (MR) מספקת הערכה כמותית בלתי-פולשנית של לייפת כבדית (Liver Fibrosis). אמצעי הדמיה קונבנציונאליים, דוגמאת CT, MRI ו-US אינם טובים בהערכת לייפת כבדית לפני התפתחות שחמת כבד.
לדברי החוקרים, הזמינות של כלי אמין ובלתי-פולשני להערכת לייפת כבדית עשויה להשפיע רבות על הטיפול בחולים עם מחלת כבד כרונית.
החוקרים פיתחו שיטה למדידת קשיחות הכבד באמצעות MR Elastography ובדיקה פרוספקטיבית של הטכניקה ב-12 מתנדבים בריאים ו-12 חולים עם פיברוזיס של הכבד.
הקשיחות הממוצעת של הכבד במתנדבים הבריאים עמדה על 2.0 kPa.
מבין המשתתפים עם מחלת כבד כרונית שעברו ביופסיה של הכבד, באחר לא זוהתה כלל פיברוזיס, בארבעה זוהתה פיברוזיס של הכבד בדרגה 1, בשלושה זוהתה פיברוזיס בדרגה 2, בשלושה אחרים הפיברוזיס הגיעה לדרגה 3 ובנבדק אחד זוהתה פיברוזיס בדרגה 4.
הקשיחות הכבדית במשתתפים ללא פיברוזיס עמדה על 2.7 kPa, בהשוואה ל-5.6 kPa ב-11 החולים עם מחלת כבד בדרגה מסוימת.
החוקרים טוענים כי מאז שהמחקר הסתיים, הם שיפרו משמעותית את הטכנולוגיה, בעיקר באופן העברת הגלים המכניים לכבד. כתוצאה מכך, כעת ניתן למפות את האלסטיות של כל הכבד בתוך זמן קצר מאוד.
הם הרחיבו את המחקר לבדיקת הטכניקה באמצעות השיטה המשופרת, והם בטוחים כי תוך זמן קצר יהיו ברשותם מספיק נתונים, ביחד עם תוצאות ביופסיה, והם ידווחו על הרגישות והסגוליות של MR Elastography באבחון פיברוזיס של הכבד במדגם גדול יותר.
Radiology 2006;240:440-448
לידיעה במדסקייפ