מאמרי מערכת

חולים המטופלים נגד דמנציה ואי שליטה בשתן מדרדרים קוגניטיבית מהר יותר /מאת ד''ר גרינשטיין, עורך אורולוגיה

03/05/2008

שני המצבים הרפואיים השכיחים ביותר באוכלוסיית  דיירי מוסדות סיעודיים הם דמנציה ואי שליטה בהשתנה. חולים רבים מאוכלוסיה זו סובלים משתי התופעות יחדיו. תרופות המעכבות פעילות של כולינאסטראזה (Cholinesterase inhibitors ) מקובלות כטיפול בחולי דמנציה ומטרת הטיפול לשפר את היכולות הקוגניטיבית של המטופל. הטיפול מעלה את כמות האצטיל כולין בסינאפסות המוח ובכך משתפרת היכולת הקוגניטיבית. לעומת זאת חלק מהתרופות הניתנות לשיפור השליטה בהשתנה הן בעלות אפקט אנטיכולינרגי ופועלות על הקולטנים המוסקרינים להקטנת אפקט האצטילכולין.  כך שלמעשה טיפול בתרופות אנטיכולינרגיות עלול לפגוע בטיפול לשיפור הדמנציה בחולי דמנציה  המטופלים במקביל נגד ירידה קוגנטיבית ובאי שליטה בהשתנה.  בדיקת הנושא חשובה הואיל ולפחות כשליש מחולי הדמנציה מטופלים במקביל בשני סוגי התרופות.  

החוקרים בדקו את אוכלוסיית דיירי המוסדות הסיעודיים באינדיאנה שבארה"ב. המאמר פורם בעיתון של American Geriatrics Society.

 

החוקרים בדקו האם יש הבדל בין קבוצת  דיירי מוסדות סיעודיים המטופלים גם בתרופות לשיפור המצב הקוגניטיבי וגם בתרופות לשיפור השליטה לאלה המטופלים רק בתרופות לשיפור המצב הקוגניטיבי מבחינת הפעילויות היום יומיות  (activities of daily living (ADLs) ) והמצב הקוגניטיבי.

 

נכללו נתוני חולים מבוגרים מעל גיל 65 שנים ואשר קיבלו לפחות שני מרשמים רצופים של תרופות לשיפור המצב הקוגניטיבי (donepezil, galantamine, rivastigmine,  tacrine) ועברו לפחות שתי הערכות רפואיות באותו תקופה וטופלו ב oxybutynin  או tolterodine ולא בתרופה אנטיכולינרגית אחרת. כך שנכללו 3,141 חולים שטופלו רק כנגד דמנציה ו 395 חולים שטופלו גם כנגד דמנציה וגם כנגד אי שליטה בהשתנה. נבדקו מדדי קוגניציה מקובלים (MDS Cognition Scale) ושינויים בפעילויות יומיומיות תוך שימוש ב 7 מדדים מתוך ה MDS . כמו כן נלקחו בעיבוד מדדים כמו גיל, מין, גזע, מספר תרופות, ומחלות רקע  Charlson Comorbidity Index score.

 

החולים היו במעקב ממוצע של כ 6 חודשים. 44% מהם היו בגילאים מעל 85 שנים. 75% מהם נשים ו 90% מהם לבנים.

 

בחולים המטופלים כנגד דמנציה, ללא טיפול אנטיכולינרגי שהיו עם תפקוד ברבע העליון נצפתה הידרדרות ממוצעת של 1.08 נקודות לעומת הידרדרות של  1.62 נקודות (ירידה של יותר מ 50%) בקבוצה דומה של חולים שטופלו בשני סוגי התרופות. לא נצפתה הידרדרות דומה בחולים שכבר בתחילת המחקר היו עם דרגת פעילות נמוכה.

 

החוקרים מסכמים כי טיפול משולב כנגד דמנציה ונגד אי שליטה בהשתנה עלול להביא להחמרה של התפקוד הקוגניטיבי דווקא בחולים עם תפקוד טוב. לתופעה זו יש משמעות כי יתכן וממצאים אלה תקפים גם במטופלים שאינם דיירי מוסדות סיעודיים. וכמובן הם ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים בחולי דמנציה אשר מתפקדים בקהילה ולהשתמש בכלי מדידה נוספים ורגישים יותר בכדי להעריך את התפקודים הקוגניטיביים.

 

 

 

Sink KM, Thomas J 3rd, Xu H, Craig B, Kritchevsky S, Sands LP.:

Dual Use of Bladder Anticholinergics and Cholinesterase Inhibitors: Long-Term Functional and Cognitive Outcomes.

J Am Geriatr Soc. 2008 Apr 1.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני