מאמרי מערכת

השפעת פגות מאוחרת על התפקוד הקוגניטיבי והרגשי בילדות (PEDIATRICS)/מאת ד''ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

13/03/2011

ממחקר חדש עולה קשר בין פגות מאוחרת (לידה לאחר 34-36 שבועות) ובין בעיות התנהגות ורמת אינטליגנציה נמוכה יותר בגיל שש שנים.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פגות מאוחרת מלווה בסיכון לבעיות קוגניטיביות ורגשיות ארוכות טווח. עם זאת, מחקרים רבים לא לקחו בחשבון גורמים חשובים התורמים להפרעות אלו, ולא ברור אם ההשפעות המיוחסות לגיל ההיריון נפרדות מהגדילה העוברית או משקל הלידה לגיל ההיריון.

 

הנתונים התבססו על לידות במשקל נמוך ובמשקל תקין בשנים 1983-1985 (משקל לידה נמוך, 473 תינוקות, משקל לידה תקין, 350 תינוקות).

 

במודלים מתוקננים נמצא קשר בין פגות מאוחרת ובין סיכון מוגבר למדד IQ כולל ומדד תפקוד של פחות מ-85 (OR = 2.35 ו-OR=2.04 , בהתאמה). נמצא קשר בין פגות מאוחרת ובין בעיות הפנמה והפרעות קשב, ממצא שנותר גם במודלים נוספים (OR = 2.35 ו-OR = 1.76 , בהתאמה).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין פגות מאוחרת ובין הפרעות התנהגות ורמת אינטליגנציה נמוכה יותר בגיל שש שנים, זאת ללא קשר לרמת האינטליגנציה האימהית, תנאי מגורים ותנאים סוציו-דמוגרפיים. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להעריך את ההשפעה של גורמים תוך-רחמיים (דוגמת סיבוכים מילדותיים) וחוץ-רחמיים (דוגמת סיבוכים בינקות).

 

PEDIATRICS Vol. 126 No. 6 December 2010, pp. 1124-1131

הערות עורך:

המחקר הזה מציף שוב את הבעייה של ה-late preterms , ושוב מוכיח כי עדיף להוולד בשבוע 40 מאשר בשבוע 34.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני