ממצאי מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open, מעידים על קשר בין מהירות הליכה איטית בגיל 45 שנים ובין התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר העידו כי מהירות הליכה איטית בגיל צעיר לוותה בהזדקנות ביולוגית מואצת של מספר מערכות איברים ועם ירידה בנפח המוח ובעובי הקורטקס. יתרה מזאת, תפקוד נוירו-קוגניטיבי ירוד כבר בגיל 3 שנים והידרדרות תפקוד קוגניטיבי מהילדות עד גיל 45 שנים נקשרו עם הליכה איטית יותר בגיל העמידה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה לפיה מהירות הליכה איטית משקפת הזדקנות ביולוגית מואצת בגיל העמידה, כמו גם תפקוד נוירו-קוגניטיבי ירוד בילדות והידרדרות קוגניטיבית בין תקופת הילדות עד לגיל העמידה.
מחקר העוקבה התבסס על נתוני מחקר Dunedn Multidisciplinary Health and Development Study, מחקר מבוסס-אוכלוסיה שכלל משתתפים שנולדו בניו-זילנד בין 1972-1973 אשר היו במעקב עד גיל 45 שנים. מהירות ההליכה נבחנה בגיל 45 שנים.
מבין 1,037 משתתפים במחקר המקורי, 997 שרדו בגיל 45 שנים, כאשר מהירות ההליכה נבחנה ב-904 מהם (50.3% גברים). מהירות ההליכה הממוצעת עמדה על 1.30 מטרים/שנייה בהערכת הליכה סטנדרטית, 1.16 מטרים/שנייה בהערכת הליכה משולבת ועל 1.99 מטרים/שנייה בהערכת מהירות הליכה מקסימאלית.
במבוגרים עם מגבלות גופניות נרחבות יותר או תפקוד גופני ירוד (דוגמת כוח אחיזה ירוד, שיווי משקל ירוד, קואורדינציה ירודה ויכולת לקויה לעבור מכיסא לעמידה) תועדה הזדקנות ביולוגית מואצת של מספר מערכות איברים, מראה פנים מבוגר יותר, נפח מוח קטן יותר, הידקקות קורטיקאלית נרחבת יותר,פני שטח קורטקס קטנים יותר ועליה באות-מוגבר בחומר הלבן ומהירות הליכה איטית יותר.
בקרב משתתפים עם מדדי אינטליגנציה נמוכים יותר בגיל העמידה ובאלו בהם תועדה הידרדרות קוגניטיבית מהילדות עד לבגרות תועדה מהירות הליכה איטית בגיל 45 שנים (p<0.001).
בקרב משתתפים עם תפקוד נוירו-קוגניטיבי ירוד כבר בגיל שלוש שנים תועדה מהירות הליכה איטית יותר בגיל העמידה (p<0.001).
החוקרים כותבים כי מעבר להערכה התפקודית הגריאטרית, מהירות הליכה בגיל מבוגר נקשרה עם הזדקנות בגיל העמידה ועם בריאות המוח במהלך החיים.
JAMA Network Open 2019
לידיעה ב-MedPage Today